תלמוד בבלי
גיטין
דף ז׳ ע״א
בהמתן של צדיקים - בהכל שוחטין (חולין דף ה:):
אבר מן החי - שנאבד מהם אבר מן השחוטה ומפני אימתו חתכו עבדיו אבר מן החי והביאו תחתיו שלא יבין:
העומדים עלי - לחרף ולגדף:
ובידי למוסרן - כח בידי להלשין עליהן:
לנגדי - מריבני ומקניטני:
גניבא - היה חולק עליו:
קולר - שלשלת של ברזל שנותנין שם המוכתבים למלכות להריגה:
זמרא - לשורר בבית המשתאות:
ימר שכר - יהא מר:
דמנא - כנור:
מארגיזא - שם מקום:
קנאה - כעס מחמת צער שצערו:
קנאה - הוא לשון שאדם מתעבר על ריבו או על ריב אחרים כמו קנא קנאתי (מלכים א י״ט:י׳) וכמו בקנאו את קנאתי (במדבר כ״ה:י״א):
צעקת לגימא - שגוזל ממנו ויורד לחייו לשערי מזונותיו:
כלילא - היו עושין עטרות לחתנים יש של זהב וכסף צבועות ומצוירות בגפרית ומלח שקורין ניי"ל ויש של וורד והדס:
בפולמוס - חיל שהעלה אספסיינוס קודם שבא טיטוס עליהם:
ועל האירוס - מפרש בפרק בתרא דסוטה (ד' מט:) טבלא דחד פומא והוא זוג המקשקש:
רב חסדא - תלמידו של רב הונא הוה ולא היה משיב בפניו וכי קם רב הונא אמר ליה רב חסדא לריש גלותא קרא כתיב:
מה ענין כו' - והלא מצנפת מבגדי כהונה הוא:
האלהים מדרבנן - אינו אסור אלא מדרבנן וקרא בעטרה של מלך מיירי שהיה מתנבא שתבטל הכהונה ויגלה צדקיהו בגולה:
וחסדאין מילך - חסודים ונאים דבריך:
שלמים - מצומצמים והכי קאמר קרא אם שלמים מזונותיך וכל שכן אם רבים:
וכן נגוזו ועבר - הרי הן משולים לעוברים בנהר על ידי גזיזה שהגזוזה עוברת כך גזוז מהן לצדקה וירבו:
Sefaria
תְּהִלִּים ל״ט:ב׳ · שבת ל״ד. · יְהוֹשֻׁעַ ט״ו:כ״ב · יְהוֹשֻׁעַ ט״ו:ל״א · סוטה מ״ט. · נַחוּם א׳:י״ב · כתובות כ״ח: · יבמות צ״ט: · תְּהִלִּים ל״ט:ב׳ · תְּהִלִּים ל״ז:ז׳ · הוֹשֵׁעַ ט׳:א׳ · יְשַׁעְיָהוּ כ״ד:ט׳ · יְשַׁעְיָהוּ כ״ד:ח׳
מסורת הש״ס