Gittin — Daf 7a

למימרינהו בניחותא כי היכי דליקבלו מיניה אמר ר' אשי אנא לא שמיעא לי הא דרבה בר בר חנה וקיימתיה מסברא

א"ר אבהו לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו שהרי אדם גדול הטיל אימה יתירה בתוך ביתו והאכילוהו דבר גדול

ומנו ר' חנינא בן גמליאל האכילוהו ס"ד השתא בהמתן של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידם צדיקים עצמן לא כ"ש

אלא בקשו להאכילו דבר גדול ומאי ניהו אבר מן החי

שלח ליה מר עוקבא לר' אלעזר בני אדם העומדים עלי ובידי למסרם למלכות מהו

שרטט וכתב ליה (תהלים לט, ב) אמרתי אשמרה דרכי מחטוא בלשוני אשמרה לפי מחסום בעוד רשע לנגדי אע"פ שרשע לנגדי אשמרה לפי מחסום

שלח ליה קא מצערי לי טובא ולא מצינא דאיקום בהו שלח ליה (תהלים לז, ז) דום לה' והתחולל לו דום לה' והוא יפילם לך חללים חללים השכם והערב עליהן לבהמ"ד והן כלין מאיליהן הדבר יצא מפי ר"א ונתנוהו לגניבא בקולר

שלחו ליה למר עוקבא זמרא מנא לן דאסיר שרטט וכתב להו (הושע ט, א) אל תשמח ישראל אל גיל בעמים

ולישלח להו מהכא (ישעיהו כד, ט) בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשותיו אי מההוא ה"א ה"מ זמרא דמנא אבל דפומא שרי קמ"ל

א"ל רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב (יהושע טו, כב) קינה ודימונה ועדעדה א"ל מתוותא דארץ ישראל קחשיב

א"ל אטו אנא לא ידענא דמתוותא דא"י קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין

א"ל אלא מעתה (יהושע טו, לא) צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמ א"ל אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין

א"ל ריש גלותא לרב הונא כלילא מנא לן דאסור א"ל מדרבנן דתנן בפולמוס של אספסיינוס גזרו על עטרות חתנים ועל האירוס

אדהכי קם רב הונא לאפנויי א"ל רב חסדא קרא כתיב (יחזקאל כא, ג) כה אמר ה' אלהים הסר המצנפת והרם העטרה זאת לא זאת השפלה הגבה והגבוה השפיל

וכי מה ענין מצנפת אצל עטרה אלא לומר לך בזמן שמצנפת בראש כ"ג עטרה בראש כל אדם נסתלקה מצנפת מראש כ"ג נסתלקה עטרה מראש כל אדם

אדהכי אתא רב הונא אשכחינהו דהוי יתבי א"ל האלהים מדרבנן אלא חסדא שמך וחסדאין מילך

רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דהוה גדיל כלילא לברתיה א"ל לא סבר לה מר הסר המצנפת והרם העטרה א"ל דומיא דכ"ג בגברי אבל בנשי לא

מאי זאת לא זאת דרש ר' עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין א"ל משמיה דרב אסי בשעה שאמר הקב"ה לישראל הסר המצנפת והרם העטרה אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה רבש"ע זאת להן לישראל שהקדימו לפניך בסיני נעשה לנשמע

אמר להן לא זאת להן לישראל שהשפילו את הגבוה והגביהו את השפל והעמידו צלם בהיכל

דרש רב עוירא זימנין א"ל משמיה דרב אמי וזימנין אמר לה משמיה דרב אסי מאי דכתיב (נחום א, יב) כה אמר ה' אם שלמים וכן רבים וכן נגוזו ועבר וגו' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה וכ"ש כשהן מרובין

מאי וכן נגוזו ועבר תנא דבי ר' ישמעאל כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה ניצל מדינה של גיהנם משל לשתי רחילות שהיו עוברות במים אחת גזוזה ואחת אינה גזוזה גזוזה עברה ושאינה גזוזה לא עברה

should be said by him gently, so that they should obey him readily. R. Ashi said: I was never taught that rule of Rabba b. Bar Hanah, but I observed it because my own sense told me to. R. Abbahu said: A man should never terrorise his household. For there was a certain great man who terrorised his household, and in consequence they fed him with a thing to eat which is a great sin. This was R. Hanina b. Gamaliel. Do you mean to say they actually fed him with it? Why, even the beasts of the righteous are not allowed by the Holy One, blessed be He, to offend;  how then shall the righteous themselves be allowed so to sin? — Say, they wanted to feed him. And what was it they set before him? A piece of flesh cut from an animal still living. Mar 'Ukba  sent for advice to R. Eleazar, saying: Certain men are annoying me, and I am able to get them into trouble with the government; shall I do so? He traced lines on which he wrote [quoting], I said, I will take heed to my ways, that I sin not with my tongue, I will keep a curb upon my mouth while the wicked is before me;  [that is,] he added, although the wicked is before me, I will keep a curb on my mouth. Mar 'Ukba again sent to him saying: They are worrying me very much, and I cannot stand them. He replied [with the quotation], Resign thyself unto the Lord, and wait patiently [hitholel] for him;  [that is to say,] he added, wait for the Lord, and He will cast them down prostrate [halalim] before thee; go to the Beth-Hamidrash early morning and evening and there will soon be an end of them. R. Eleazar had hardly spoken the words when Geniba  was placed in chains [for execution]. An inquiry was once addressed to Mar 'Ukba: Where does Scripture tell us that it is forbidden [in these times] to sing [at carousals]? He sent back [the following quotation] written on lines: Rejoice not, O Israel, unto exultation like the peoples, for thou hast gone astray from thy God.  Should he not rather have sent the following: They shall not drink wine with music, strong drink shall be bitter to them that drink it?  — From this verse I should conclude that only musical instruments are forbidden, but not song; this I learn [from the other verse]. R. Huna b. Nathan asked R. Ashi: What is the point of the verse, Kinah and Dimonah and Adadah?  — He replied: [The text] is enumerating towns in the Land of Israel. Said the other: Do I not know that the text is enumerating towns in the Land of Israel? But I want to tell you that R. Gebihah from [Be]Argiza  learnt a lesson from these names: 'Whoever has cause for indignation [kinah] against his neighbour and yet holds his peace [domem], He that abides for all eternity ['ade 'ad] shall espouse his cause; said the other: If that is so, the verse Ziklag and Madmanah and Sansanah  should also convey a lesson? — He replied: If R. Gebihah from [Be] Argiza were here, he would derive a lesson from it. R. Aha from Be Hozae  expounded [it as follows]: 'If a man has just cause of complaint against his neighbour for taking away his livelihood [za'akath legima] and yet holds his peace [domem], He that abides in the bush [shokni sneh] will espouse his cause. The Exilarch  said to R. Huna: On what ground is based the prohibition of garlands? — He replied: This was imposed by the Rabbis on their own authority. For so we have learnt: At the time of the invasion of Vespasian they prohibited the wearing of garlands by bridegrooms and the [beating of] drums [at weddings].  R. Huna then got up to leave the room. R. Hisda  thereupon said to him [the Exilarch]: There is scriptural warrant for it: Thus saith the Lord God, The mitre shall be removed and the crown taken off this shall be no more the same; that which is low shall be exalted and that which is high abased,  [It may be asked, he continued] what the mitre has to do with the crown. It is to teach that when the mitre is worn by the High priest,  ordinary persons can wear the crown,  but when the mitre has been removed from the head of the High priest, the crown must be removed from the head of ordinary persons. At this point R. Huna returned, and found them still discussing the matter. He said: I swear to you that the prohibition was made by the Rabbis on their own authority, but as your name is Hisda [favour], so do your words find favour. Rabina found Mar son of R. Ashi weaving a garland for his daughter. He said to him: Sir, do you not hold with the interpretation given above of 'Remove the mitre and take off the crown'? — He replied: The men [have to follow] the example of the High Priest, but not the women. What is the meaning of the words in this passage, 'This not this'?  R. 'Awira gave the following exposition, sometimes in the name of R. Ammi and sometimes in the name of R. Assi: When God said to Israel, 'Remove the mitre and take off the crown', the ministering angels said, Sovereign of the Universe, is 'this' for Israel who at Mount Sinai said 'we will do' before 'we will hear'?  Should not 'this' be for Israel, replied the Holy One, blessed be He, who have made low that which should be exalted and exalted that which should be low, and placed an image in the sanctuary? R. 'Awira also gave the following exposition, sometimes in the name of R. Ammi and sometimes in the name of R. Assi; What is the meaning of the verse, Thus saith the Lord, though they be in full strength and likewise many, even so shall they be sheared off  and he shall cross etc.?  If a man sees that his livelihood is barely sufficient for him, he should give charity from it, and all the more so if it is plentiful.  What is the meaning of the words, 'Even so they shall be sheared and he shall cross'? — In the school of R. Ishmael it was taught: Whoever shears off part of his possessions and dispenses it in charity is delivered from the punishment of Gehenna. Picture two sheep crossing a river, one shorn and the other not shorn; the shorn one gets across, the unshorn one does not.