תלמוד בבלי
גיטין
דף נ״ז ע״א
במאי דפסק אנפשיה - מיקלי ובדורי קיטמא:
בשכבת זרע רותחת - מדה כנגד מדה שבעצתו התחיל העם לזנות אל בנות מואב:
דאמר מר - בעירובין (דף כא:) ויליף לה מולהג הרבה יגיעת בשר המלעיג הרבה נידון ביגיעת בשר וקרא בדברי סופרים כתיב ויותר מהמה בני הזהר בדברי סופרים יותר מדברי תורה:
נביאי האומות עובדי ע"ז - בלעם שהשכינה נגלית עליו והרשיע לדבר:
טור מלכא - מדינה ששמה הר המלך:
נפלו - בני המדינה היהודים עלייהו דרומאי ומחונהו:
גונדא - גדוד:
הוה בהו - ביהודים:
איזדקור - לשמוח:
עד דאתחזי - לבני החיל:
בליונא דגושפנקא - מי שהיתה לו צורה בטבעתו היה מכירה רחוק מיל מן העיר למראה הנרות:
שחליים - מין מאכל הוא במסכת ע"ז (דף כט.):
ההוא אתרא - הר המלך:
משקריתו - דאמריתו ששים רבוא עיירות היו בהר המלך והוא אינו מחזיק אפילו ששים רבוא קנים:
גמדא - דטריו"ש בלע"ז כמו גמוד מסאני (פסחים דף קיא.):
אין עורו מחזיק בשרו - משהופשט הוא כווץ ואין יכול לחזור ולכסותו בו:
דשמיע ליה - מה מעשיהם אם צדיקים אם רשעים:
בארוס וארוסתו - מאותה העיר:
שפטפט - זלזל ביצרו ולא חשבו אלא נתגבר עליו:
וחסר השער - נתייקר התבואה:
לובן ביצה - שהוא דומה לשכבת זרע להוציא קול שבאו על אשתו:
סולד - דיטריי"ש מתייבש ומגליד:
שכבת זרע דוחה מן האור - נכנס ונבלע בבגד ואינו מגליד:
תורניתא - פי"ן:
גננא - חופה:
קרני מלחמה - ראשי גייסות תוקעי קרן ומתאספים עליהם בני צבאם:
ושמא תאמר קרובה היתה - לים:
בקעת ידים - שם מקום:
ואחד דם - מהרוגי ביתר:
Sefaria
זְכַרְיָה ב׳:י״ב · תְּהִלִּים ס׳:י״ב · אֵיכָה ב׳:ב׳ · כתובות קי״ב. · יִרְמְיָהוּ ג׳:י״ט · יְשַׁעְיָהוּ ס״ו:י׳ · תענית ל״א. · אֵיכָה ב׳:ג׳
מסורת הש״ס