תלמוד בבלי
גיטין
דף נ״ו ע״ב
איברא מלכא את - מלך אתה עתיד להיות:
והיה אדירו ממנו ומושלו מקרבו יצא - אלמא אדיר הוא מושל:
לבנון זה בית המקדש - שמלבין עונותיהן של ישראל:
כרוך עליה - דבוק ולהוט אחריה:
אין שוברין את החבית - כדי שילך לו הדרקון כך היה לכם להשחית חומת העיר ולשורפה באש כדי להשליך אותן בריוני מתוכה:
וחביתא שבקינן לה - כך היינו מצפים אולי נוכל להם ולהוציאם ממנה ותהיה העיר קיימת ונשלים עמך:
פריסתקא - שליח:
לא נפיק - שנתדשנו אבריו משמחת השמועה:
ורוח נכאה תיבש גרם - וכאשר תכאה רוחך מחמת השונא תיבש העצם שלך:
תן לי יבנה - שלא תחריבנה ולא תהרוג חכמיה:
ושושילתא דרבן גמליאל - משפחת הנשיא שלא תהרגם שלא תכלה שולטנות בית דוד:
ואסוותא - רופאים תן לי מאנשיך שירפאו את רבי צדוק שלא היה יכול לבלוע אוכל לפי שנתקצרו מעיו בתעניותיו:
והוא סבר - רבן יוחנן סבר:
כולי האי - דלישבק לירושלים לא עביד ליה ואשתכח דאפי' הצלה פורתא לא עבדי הלכך בעינא מיניה הא דתיהוי הצלה פורתא:
מיא דפארי - מים שנישורו בהם סובין:
מיא דסיפוקא - סובין גסין וקמח מעורב בהן:
שאגו צורריך בקרב מועדיך - בבית שאתה מתוועד בו:
שמו אותותם אותות - אמרו שסימניהון סימן דם זה של מי הוא אם לא שהרגנו את עצמו:
עצמו - כינוי כלפי מעלה:
חסין - מתאפק:
כמין גרגותני - סל גדול ששופים בו יין מגת לבור וקורין קולדויי"ר:
וישתכחו בעיר אשר כן עשו - הגבורה הזאת שאתם רואין:
מילי דמיטמרן - מטמון ממונם של ישראל:
נחשול - רוח סערה:
סיסרא - נחל קישון גרפם:
מעלנא - פה להכניס מאכל:
מפקנא - מוצא דרך בית הרעי:
ארזפתא - קורנס:
אישתיק - אותו יתוש מלנקר מפני קול הקורנס:
כיון דדש דש - משהרגיל היתוש ולמד בקול הקורנס הכיר בו ולא הניח ניקורו:
צפור דרור - רונדיל"א:
בנגידא - אוב: