Gittin — Daf 56b

איברא מלכא את דאי לאו מלכא את לא מימסרא ירושלים בידך דכתיב (ישעיהו י, לד) והלבנון באדיר יפול ואין אדיר אלא מלך דכתיב (ירמיהו ל, כא) והיה אדירו ממנו וגו' ואין לבנון אלא ביהמ"ק שנאמר (דברים ג, כה) ההר הטוב הזה והלבנון ודקאמרת אי מלכא אנא אמאי לא קאתית לגבאי עד האידנא בריוני דאית בן לא שבקינן

אמר ליה אילו חבית של דבש ודרקון כרוך עליה לא היו שוברין את החבית בשביל דרקון אישתיק קרי עליה רב יוסף ואיתימא רבי עקיבא (ישעיהו מד, כה) משיב חכמים אחור ודעתם יסכל איבעי ליה למימר ליה שקלינן צבתא ושקלינן ליה לדרקון וקטלינן ליה וחביתא שבקינן לה

אדהכי אתי פריסתקא עליה מרומי אמר ליה קום דמית ליה קיסר ואמרי הנהו חשיבי דרומי לאותיבך ברישא הוה סיים חד מסאני בעא למסיימא לאחרינא לא עייל בעא למשלפא לאידך לא נפק אמר מאי האי

אמר ליה לא תצטער שמועה טובה אתיא לך דכתיב (משלי טו, ל) שמועה טובה תדשן עצם אלא מאי תקנתיה ליתי איניש דלא מיתבא דעתך מיניה ולחליף קמך דכתיב (משלי יז, כב) ורוח נכאה תיבש גרם עבד הכי עייל אמר ליה ומאחר דחכמיתו כולי האי עד האידנא אמאי לא אתיתו לגבאי אמר ליה ולא אמרי לך אמר ליה אנא נמי אמרי לך

אמר ליה מיזל אזילנא ואינש אחרינא משדרנא אלא בעי מינאי מידי דאתן לך אמר ליה תן לי יבנה וחכמיה ושושילתא דרבן גמליאל ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק קרי עליה רב יוסף ואיתימא רבי עקיבא (ישעיהו מד, כה) משיב חכמים אחור ודעתם יסכל איבעי למימר ליה לשבקינהו הדא זימנא

והוא סבר דלמא כולי האי לא עביד והצלה פורתא נמי לא הוי

אסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק מאי היא יומא קמא אשקיוה מיא דפארי למחר מיא דסיפוקא למחר מיא דקימחא עד דרווח מיעיה פורתא פורתא

אזל שדריה לטיטוס ואמר (דברים לב, לז) אי אלהימו צור חסיו בו זה טיטוס הרשע שחירף וגידף כלפי מעלה

מה עשה תפש זונה בידו ונכנס לבית קדשי הקדשים והציע ספר תורה ועבר עליה עבירה ונטל סייף וגידר את הפרוכת ונעשה נס והיה דם מבצבץ ויוצא וכסבור הרג את עצמו שנאמר (תהלים עד, ד) שאגו צורריך בקרב מועדיך שמו אותותם אותות

אבא חנן אומר (תהלים פט, ט) מי כמוך חסין יה מי כמוך חסין וקשה שאתה שומע ניאוצו וגידופו של אותו רשע ושותק דבי רבי ישמעאל תנא (שמות טו, יא) מי כמוכה באלים ה' מי כמוכה באלמים

מה עשה נטל את הפרוכת ועשאו כמין גרגותני והביא כל כלים שבמקדש והניחן בהן והושיבן בספינה לילך להשתבח בעירו שנאמר (קהלת ח, י) ובכן ראיתי רשעים קבורים ובאו וממקום קדוש יהלכו וישתכחו בעיר אשר כן עשו אל תיקרי קבורים אלא קבוצים אל תיקרי וישתכחו אלא וישתבחו

איכא דאמרי קבורים ממש דאפילו מילי דמטמרן איגלייא להון

עמד עליו נחשול שבים לטובעו אמר כמדומה אני שאלהיהם של אלו אין גבורתו אלא במים בא פרעה טבעו במים בא סיסרא טבעו במים אף הוא עומד עלי לטובעני במים אם גבור הוא יעלה ליבשה ויעשה עמי מלחמה יצתה בת קול ואמרה לו רשע בן רשע בן בנו של עשו הרשע בריה קלה יש לי בעולמי ויתוש שמה

אמאי קרי לה בריה קלה דמעלנא אית לה ומפקנא לית לה

עלה ליבשה ותעשה עמה מלחמה עלה ליבשה בא יתוש ונכנס בחוטמו ונקר במוחו שבע שנים יומא חד הוה קא חליף אבבא דבי נפחא שמע קל ארזפתא אישתיק אמר איכא תקנתא כל יומא מייתו נפחא ומחו קמיה לנכרי יהיב ליה ארבע זוזי לישראל אמר ליה מיסתייך דקא חזית בסנאך עד תלתין יומין עבד הכי מכאן ואילך כיון דדש דש

תניא אמר רבי פנחס בן ערובא אני הייתי בין גדולי רומי וכשמת פצעו את מוחו ומצאו בו כצפור דרור משקל שני סלעים במתניתא תנא כגוזל בן שנה משקל שני ליטרין

אמר אביי נקטינן פיו של נחושת וצפורניו של ברזל כי הוה קא מיית אמר להו ליקליוה לההוא גברא ולבדרי לקיטמיה אשב ימי דלא לשכחיה אלהא דיהודאי ולוקמיה בדינא

אונקלוס בר קלוניקוס בר אחתיה דטיטוס הוה בעי לאיגיורי אזל אסקיה לטיטוס בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא אמר ליה ישראל מהו לאידבוקי בהו אמר ליה מילייהו נפישין ולא מצית לקיומינהו זיל איגרי בהו בההוא עלמא והוית רישא דכתיב (איכה א, ה) היו צריה לראש וגו' כל המיצר לישראל נעשה ראש אמר ליה דיניה דההוא גברא במאי א"ל

in truth you are a king, since if you were not a king Jerusalem would not be delivered into your hand, as it is written, And Lebanon shall fall by a mighty one.  'Mighty one' [is an epithet] applied only to a king, as it is written, And their mighty one shall be of themselves  etc.; and Lebanon refers to the Sanctuary, as it says, This goodly mountain and Lebanon.  As for your question, why if you are a king, I did not come to you till now, the answer is that the biryoni among us did not let me. He said to him; If there is a jar of honey round which a serpent is wound, would they not break the jar to get rid of the serpent?  He could give no answer. R. Joseph, or as some say R. Akiba, applied to him the verse, [God] turneth wise men backward and maketh their knowledge foolish.  He ought to have said to him: We take a pair of tongs and grip the snake and kill it, and leave the jar intact. At this point a messenger came to him from Rome saying, Up, for the Emperor is dead, and the notables of Rome have decided to make you head [of the State]. He had just finished putting on one boot. When he tried to put on the other he could not. He tried to take off the first but it would not come off. He said: What is the meaning of this? R. Johanan said to him: Do not worry: the good news has done it, as it says, Good tidings make the bone fat.  What is the remedy? Let someone whom you dislike come and pass before you, as it is written, A broken spirit drieth up the bones.  He did so, and the boot went on. He said to him: Seeing that you are so wise, why did you not come to me till now? He said: Have I not told you? — He retorted: I too have told you. He said; I am now going, and will send someone to take my place. You can, however, make a request of me and I will grant it. He said to him: Give me Jabneh and its Wise Men,  and the family chain of Rabban Gamaliel,  and physicians to heal R. Zadok. R. Joseph, or some say R. Akiba, applied to him the verse, '[God] turneth wise men backward and maketh their knowledge foolish'. He ought to have said to him; Let them [the Jews] off this time. He, however, thought that so much he would not grant, and so even a little would not be saved. How did the physicians heal R. Zadok? The first day they let him drink water in which bran had been soaked; on the next day water in which there had been coarse meal;  on the next day water in which there had been flour, so that his stomach expanded little by little. Vespasian sent Titus who said, Where is their God, the rock in whom they trusted?  This was the wicked Titus who blasphemed and insulted Heaven. What did he do? He took a harlot by the hand and entered the Holy of Holies and spread out a scroll of the Law and committed a sin on it. He then took a sword and slashed the curtain. Miraculously blood spurted out, and he thought that he had slain himself,  as it says, Thine adversaries have roared in the midst of thine assembly, they have set up their ensigns for signs.  Abba Hanan said: Who is a mighty one like unto thee, O Jah?  Who is like Thee, mighty in self-restraint,  that Thou didst hear the blaspheming and insults of that wicked man and keep silent? In the school of R. Ishmael it was taught; Who is like thee among the gods [elim]?  Who is like thee among the dumb ones [illemim]. Titus further took the curtain and shaped it like a basket and brought all the vessels of the Sanctuary and put them in it, and then put them on board ship to go and triumph with them in his city, as it says, And withal I saw the wicked buried, and they that come to the grave and they that had Onkelos son of Kolonikos  was the son of Titus's sister. He had a mind to convert himself to Judaism. He went and raised Titus from the dead by magical arts, and asked him; 'Who is most in repute in the [other] world? He replied: Israel. What then, he said,