Gittin — Daf 57a

במאי דפסיק אנפשיה כל יומא מכנשי ליה לקיטמיה ודייני ליה וקלו ליה ומבדרו אשב ימי

אזל אסקיה לבלעם בנגידא אמר ליה מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאידבוקי בהו א"ל (דברים כג, ז) לא תדרוש שלומם וטובתם כל הימים א"ל דיניה דההוא גברא במאי א"ל בשכבת זרע רותחת

אזל אסקיה [ליש"ו] בנגידא (לפושעי ישראל) א"ל מאן חשיב בההוא עלמא א"ל ישראל מהו לאדבוקי בהו א"ל טובתם דרוש רעתם לא תדרוש כל הנוגע בהן כאילו נוגע בבבת עינו

א"ל דיניה דההוא גברא במאי א"ל בצואה רותחת דאמר מר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה רותחת תא חזי מה בין פושעי ישראל לנביאי אומות העולם עובדי ע"ז

תניא אמר רבי אלעזר בא וראה כמה גדולה כחה של בושה שהרי סייע הקב"ה את בר קמצא והחריב את ביתו ושרף את היכלו:

אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא דהוו נהיגי כי הוו מפקי חתנא וכלתא מפקי קמייהו תרנגולא ותרנגולתא כלומר פרו ורבו כתרנגולים

יומא חד הוה קא חליף גונדא דרומאי שקלינהו מינייהו נפלו עלייהו מחונהו אתו אמרו ליה לקיסר מרדו בך יהודאי אתא עלייהו הוה בהו ההוא בר דרומא דהוה קפיץ מילא וקטיל בהו שקליה קיסר לתאגיה ואותביה אארעא אמר ריבוניה דעלמא כוליה אי ניחא לך לא תמסריה לההוא גברא לדידיה ולמלכותיה בידיה דחד גברא

אכשליה פומיה לבר דרומא ואמר (תהלים ס, יב) הלא אתה אלהים זנחתנו ולא תצא אלהים בצבאותינו דוד נמי אמר הכי דוד אתמוהי קא מתמה

על לבית הכסא אתא דרקונא שמטיה לכרכשיה ונח נפשיה אמר הואיל ואיתרחיש לי ניסא הא זימנא אישבקינהו שבקינהו ואזל איזדקור ואכלו ושתו ואדליקו שרגי עד דאיתחזי בליונא דגושפנקא ברחוק מילא אמר מיחדא קא חדו בי יהודאי הדר אתא עלייהו

א"ר אסי תלת מאה אלפי שליפי סייפא עיילו לטור. מלכא וקטלו בה תלתא יומי ותלתא לילוותא ובהך גיסא הלולי וחנגי ולא הוו ידעי הני בהני

(איכה ב, ב) בלע ה' ולא חמל את כל נאות יעקב כי אתא רבין אמר רבי יוחנן אלו ששים רבוא עיירות שהיו לו לינאי המלך בהר המלך דאמר רב יהודה אמר רב אסי ששים רבוא עיירות היו לו לינאי המלך בהר המלך וכל אחת ואחת היו בה כיוצאי מצרים חוץ משלש שהיו בהן כפלים כיוצאי מצרים

אלו הן כפר ביש כפר שיחליים כפר דכריא כפר ביש דלא יהבי ביתא לאושפיזא כפר שיחליים שהיתה פרנסתן מן שחליים כפר דכריא אמר רבי יוחנן שהיו נשותיהן יולדות זכרים תחלה ויולדות נקבה באחרונה ופוסקות

אמר עולא לדידי חזי לי ההוא אתרא ואפילו שיתין ריבוותא קני לא מחזיק אמר ליה ההוא צדוקי לרבי חנינא שקורי משקריתו אמר ליה (ירמיהו ג, יט) ארץ צבי כתיב בה מה צבי זה אין עורו מחזיק את בשרו אף ארץ ישראל בזמן שיושבין עליה רווחא ובזמן שאין יושבין עליה גמדא

רב מניומי בר חלקיה ורב חלקיה בר טוביה ורב הונא בר חייא הוו יתבי גבי הדדי אמרי אי איכא דשמיע ליה מילתא מכפר סכניא של מצרים לימא

פתח חד מינייהו ואמר מעשה בארוס וארוסתו שנשבו לבין העובדי כוכבים והשיאום זה לזה אמרה לו בבקשה ממך אל תגע בי שאין לי כתובה ממך ולא נגע בה עד יום מותו

וכשמת אמרה להן סיפדו לזה שפטפט ביצרו יותר מיוסף דאילו ביוסף לא הוה אלא חדא שעתא והאי כל יומא ויומא ואילו יוסף לאו בחדא מטה והאי בחדא מטה ואילו יוסף לאו אשתו והא אשתו

פתח אידך ואמר מעשה ועמדו ארבעים מודיות בדינר נחסר השער מודיא אחת ובדקו ומצאו אב ובנו שבאו על נערה מאורסה ביום הכפורים והביאום לבית דין וסקלום וחזר השער למקומו

פתח אידך ואמר מעשה באדם אחד שנתן עיניו באשתו לגרשה והיתה כתובתה מרובה מה עשה הלך וזימן את שושביניו והאכילן והשקן שיכרן והשכיבן על מיטה אחת והביא לובן ביצה והטיל ביניהן והעמיד להן עדים ובא לבית דין

היה שם זקן אחד מתלמידי שמאי הזקן ובבא בן בוטא שמו אמר להן כך מקובלני משמאי הזקן לובן ביצה סולד מן האור ושכבת זרע דוחה מן האור בדקו ומצאו כדבריו והביאוהו לב"ד והלקוהו והגבוהו כתובתה ממנו

א"ל אביי לרב יוסף ומאחר דהוו צדיקים כולי האי מאי טעמא איענוש א"ל משום דלא איאבול על ירושלים דכתיב (ישעיהו סו, י) שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה:

אשקא דריספק חריב ביתר דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא ינוקתא שתלי תורניתא וכי הוו מינסבי קייצי להו ועבדו גננא יומא חד הוה קא חלפא ברתיה דקיסר אתבר שקא דריספק קצו ארזא ועיילו לה אתו נפול עלייהו מחונהו אתו אמרו ליה לקיסר מרדו בך יהודאי אתא עלייהו:

(איכה ב, ג) גדע בחרי אף כל קרן ישראל א"ר זירא א"ר אבהו א"ר יוחנן אלו שמונים [אלף] קרני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה והרגו בה אנשים ונשים וטף עד שהלך דמן ונפל לים הגדול שמא תאמר קרובה היתה רחוקה היתה מיל

תניא רבי אליעזר הגדול אומר שני נחלים יש בבקעת ידים אחד מושך אילך ואחד מושך אילך ושיערו חכמים שני חלקים מים ואחד דם במתניתא תנא שבע שנים בצרו עובדי כוכבים את כרמיהן מדמן של ישראל בלא זבל

The Lord hath swallowed up all the habitations of Jacob and hath not pitied.  When Rabin came he said in the name of R. Johanan; These are the sixty thousand myriads of cities which King Jannai had in the King's Mountain.  For R. Judah said in the name of R. Assi: King Jannai had sixty myriads of cities in the King's Mountain, and in each of them was a population as large as that of the Exodus, save in three of them which had double as many. These were Kefar Bish,  Kefar Shihlayim,  and Kefar Dikraya.  [The first was called] Kefar Bish [evil village] because they never gave hospitality to visitors. The second was called Kefar Shihlayim because they made their living from shihlayim [watercress]. Kefar Dikraya [village of males] according to R. Johanan, was so called because women used to bear males first and finally a girl and then no more. 'Ulla said: I have seen that place, and it would not hold even sixty myriads of reeds. A certain Min said to R. Hanina: You tell a lot of Once when R. Manyumi b. Helkiah and R. Helkiah b. Tobiah and R. Huna b. Hiyya were sitting together they said: If anyone knows anything about Kefar Sekania of Egypt,14  let him say. One of them thereupon said; Once a betrothed couple [from there] were carried off by heathens who married them to one another. The woman said: I beg of you not to touch me, as I have no Kethubah  from you. So he did not touch her till his dying day. When he died, she said: Mourn for this man who has kept his passions in check more than Joseph, because Joseph was exposed to temptation only a short time, but this man every day. Joseph was not in one bed with the woman but this man was; in Joseph's case she was not his wife, but here she was. The next then began and said: On one occasion forty bushels [of coin] were selling for a denar, and the number went down one, and they investigated and found that a man and his son had had intercourse with a betrothed maiden on the Day of Atonement, so they brought them to the Beth din and they stoned them and the original price was restored. The third then began and said: There was a man who wanted to divorce his wife, but hesitated because she had a big marriage settlement. He accordingly invited his friends  and gave them a good feast and made them drunk and put them all in one bed. He then brought the white of an egg and scattered it among them and brought witnesses17  and appealed to the Beth din. There was a certain elder there of the disciples of Shammai the Elder, named Baba b. Buta, who said: This is what I have been taught by Shammai the Elder, that the white of an egg contracts when brought near the fire, but semen becomes faint from the fire. They tested it and found that it was so, and they brought the man to the Beth din and flogged him and made him pay her Kethubah. Said Abaye to R. Joseph: Since they were so virtuous, why were they punished? — He replied: Because they did not mourn for Jerusalem, as it is written; Rejoice ye with Jerusalem and be glad for her, all ye that love her, rejoice for joy with her all ye that mourn over her. He hath cut off in fierce anger all the horn of Israel.  R. Zera said in the name of R. Abbahu who quoted R. Johanan: These are the eighty [thousand]  battle trumpets which assembled in the city of Bethar when it was taken and men, women and children were slain in it until their blood ran into the great sea. Do you think this was near? It was a whole mil  away. It has been taught: R. Eleazar the Great said: There are two streams in the valley of Yadaim,  one running in one direction and one in another, and the Sages estimated that [at that time] they ran with two parts water to one of blood. In a Baraitha it has been taught: For seven years the Gentiles fertilised  their vineyards with the blood of Israel without using manure.