תלמוד בבלי
גיטין
דף נ״ו ע״א
א"ל לא - שביקנא לך:
א"ל - איהו יהיבנא לך דמי פלגא סעודתך:
איכול קורצא - מלשינות:
קורבנא - קרבן להקריב על גבי המזבח דקיימא לן איש איש לרבות את עובדי כוכבים שנודרים נדרים ונדבות כישראל (חולין דף יג:):
בניב שפתים - שפה העליונה:
לדידהו לא הוי מומא - להקריב לגבוה בבמה דידהו אלא מחוסר אבר דוקין טיל"ה כמו הנוטה כדוק (ישעיהו מ):
יאמרו המטיל מום בקדשים יהרג - שיהו סבורין שבשביל שהטיל מום בקדשים ועבר על מום לא יהיה בו (ויקרא כ״ב:כ״א) נהרג:
ענותנותו - סבלנותו שסבל את זה ולא הרגו:
שדא גירא למזרח - לקסום קסם כשהיה סמוך לירושלים:
ההוא ינוקא - הוה מגמגם בלישניה לא גרסינן:
ביד עמי ישראל - על ידי עמי ישראל:
ולכפורי ידיה - לקנח ידיו:
נקדה - נקבה לשון מקדרין בהרים (עירובין דף נח.) נקדה לו חמה זרחה בשבילו במסכת תענית (דף כ.):
ציצתו - ציצית של טליתו:
נגררת על גבי כרים וכסתות - שלא היה מהלך אלא על גבי מילת:
ואיכא דאמרי - בן ציצית שמו ולמה נקרא שמו הכסת שהיתה כסתו כסא שלו מוטלת בין גדולי רומי כשהי' הולך ברומי להקביל פני קיסר:
הוו להו - להנך תלתא עתירי חיטי ושערי וחמרא וציבי למיזן כל בני העיר עשרים וחד שתא:
בריוני - אנשים ריקים ופוחזים למלחמה:
אמרו להו רבנן - להנך בריוני:
לא מסתייעא מילתא - לנצח:
קמו - בריוני:
קלינהו להנך אמברי - לאוצרות התבואה ועצים כדי שילחמו:
סמידא - סלת:
חיוורתא - פת נקייה:
גושקרא - פת קיבר שאונדיי"ר:
פרתא - פרש של גללי בהמה:
ומתה - מחמת איסטניסותה:
גרוגרות - מאותם שנשארו לרבי צדוק שמצץ את מימיה ומצאתה היא ואכלת' לרעבונה ומריח החולי של רבי צדוק שנכנס בגרוגרת טעמה ומתה באסטניסו':
הוה מתחזי - בגרונו:
מאבראי - מחמת שהיה כחוש:
כי הוה בריא - כשגמר תעניותיו ורצה להברות עצמו:
הוו מייתי ליה גרוגרות - תאנים יבשין מפני שלא היה יכול לבלוע דבר עבה והיה מוצץ את מימיהן ומשליך הגרוגרות:
אבא סיקרא - כך שמו:
שלח ליה - רבן יוחנן בן זכאי תא לגבאי בצנעא:
אמר ליה - רבן יוחנן בן זכאי:
עד אימתי עבדיתו הכי - דלא שבקיתון לאשלומי:
חזי לי תקנתא לדידי - שיניחוני לצאת מן העיר:
נקוט נפשך בקצירי - החזק עצמך כחולה הוציא קול שאתה חולה:
לישיילו בך - כמו שאתה גוסס:
ואייתי מידי סריא - דבר מסריח כגון נבילה:
ואגני גבך - והשכב במטתך עמך שיאמרו מת הוא ומסריח כבר:
וליעיילו בך תלמידך - יכנסו תחת רגלי מטתך לשאת ולא יניחו אחרים לשאת דאינון ידעין דחייא קליל ממיתה:
בעו - הנך בריוני:
למדקריה - ברמחים שמא מערים הוא:
אמר להו - אבא סקרא:
יאמרו - הרומיים עליכם שאפילו רבן דקרו:
למידחפיה - אולי יצעק:
דלאו מלכא אנא - והתעללת בי:
Sefaria