תלמוד בבלי
גיטין
דף נ״ז ע״ב
של זכריה - בן יהוידע הכהן שהרגוהו שרי יהודה במצות יואש כשהשתחוו לו ליואש ועשאוהו אלוה והרגוהו בעזרה (דברי הימים ב כ״ד:י״ז):
שטר פירטתא - שטר צוואה שפרט מה תהא על נכסיו:
גר תושב היה - שלא קיבל עליו שאר מצות אלא ע"ז שנאמר כי לא יעשה עוד עבדך וגו' (מלכים ב ה׳:י״ז):
היינו דכתיב - אדמיה דזכריה:
על צחית סלע - על חלקת אבן חלקה שלא יבלע בארץ כך היה דמו של זכריה על הרצפה ולא נבלע:
צחיח - שעיעות כתרגומו:
הקול - קול צוחה ובכי עולה מיעקב ראה יצחק בנבואה מפלה זו של ביתר:
והיינו דאמר רבי אלעזר - הא דאמרינן לעיל שעל ידי לשון הרע חרב הבית ונהרגו כמה רבבות:
בחירחורי לשון - במריבת לשון כמו אל תתחר (תהלים לז):
שוט לשון - שבט מכה:
לקלון - ילדים למשכב זכור וילדות לפלגשים:
בשן - בין שן נוטריקון:
שדרכן לכך - לתשמיש ואין קלונן מרובה כקלון שלנו:
זו אשה - הורגנו כל היום:
האמרת - ייחדת:
גושפנקא - חותמי שצורתי טבועה בו כדי שתהא נראה משתחוה לה:
הרמנא דמלכא - שולטנות המלך קבל עליו לעשות:
זו מילה - הורגנו כל היום דזימנין דמיית:
בר משחיטה - שמא יתחבנו בגרונו:
דבר אחר - צרעת ומראות נגעים מפני שמסוכן לקפוץ עליו:
Sefaria
הוֹשֵׁעַ ד׳:ב׳ · סנהדרין צ״ו: · דִּבְרֵי הַיָּמִים ב כ״ד:כ׳ · סנהדרין צ״ו: · סנהדרין צ״ו: · אִיּוֹב ה׳:כ״א · תְּהִלִּים קל״ז:א׳ · תְּהִלִּים קל״ז:ז׳ · תְּהִלִּים ס״ח:כ״ג · תְּהִלִּים מ״ד:כ״ג · סנהדרין פ״ט. · תְּהִלִּים קי״ג:ט׳ · תְּהִלִּים מ״ד:כ״ג · בְּמִדְבַּר י״ט:י״ד
מסורת הש״ס