נדרים

שנית אם ארחץ אם לא ארחץ היכי דמי - שיחול עליה איסור [רחיצה] בנדר:

אם לא ארחץ במי משרה - ולכך [יפר] שאם תרחץ איכא ניוול:

דכוותי' שלא אתקשט בנפט לכלוך הוא - ואינו קרוי קישוט אלא אמר רבא תרתי קתני ולעולם כדשנין ושבועה שלא ארחץ ולא רצה לתרץ דאמר קונם שלא ארחץ דא"כ היינו כמו רישא כי לא רחצה אפילו ביום אחד דהא בארחץ היום מוקמינן לה:

ורמינהו אע"פ שאסר בכולן - בתשמיש המטה בנעילת הסנדל ברחיצה וסיכה באכילה ושתיה אין ענוש כרת אלא על האכילה דהוי ענוי והוי בכלל כל הנפש אשר לא תעונה [ונכרתה] ואי אמרת דמניעת רחיצה הוי עינוי ארחיצה נמי לחייב ביה"כ ותימה דבפרק בתרא דיומא (דף עד:) פריך וכ"ת בענוי תשמיש הרי אומר תענו את נפשותיכם איזהו ענוי שיש בו [אבידת נפש] הוי אומר זה אכילה ושתיה וא"כ רחיצה נמי נהי דמיקריא ענוי אין חייבין עליה ועוד קשה לה"ר שמואל מאיוורא מאי דעתיה דהאי מקשה אלא לא מקרי רחיצה ענוי א"כ אמאי מיתסרא דהתם נפקא לן איסורא מהאי קרא דענוי וי"ל דודאי לא הוי ענוי מן התורה וקרא דענוי הוה אסמכתא בעלמא דאיקרי ענוי וכך - הוא למסקנא ' דהכא:

מילתא דידע עינויא השתא רחיצה לא ידיע השתא - כלו' בו ביום דמניעת רחיצה אינה נכרת אלא לימים רבים:

[דכתיב לענות נפש] - דמשמע להבא יהיה נדרי עינוי:

ורמי דר' יוסי אדר' יוסי - דאמר רחיצה אין בה ענוי:

מעיין של בני העיר חייהן וחיי אחרים - כגון בעיירות ששותין מאותה מעיין חייהן קודמין דדרשינן וחי אחיך עמך חייך קודמין:

כביסתן - מקום כיבוסי בגדים כביסתן קודמת ומותרין לעכב המים עד שיכבסו רבי יוסי אומר כביסתן קודמת [לחיי אחרים] משום דאית בה צערא:

השתא כביסה - של בגדים אמר ר' יוסי [יש בו צער גוף כולו לא כ"ש - כיבוס] דבגדים אלימא ליה יותר מרחיצת גוף: