נדרים

ערבוביתא דרישא - שאינו מסרק ראשו תמיד מייתי לידי עוירא פירוש לידי סימוי עינים:

דמאני - שאינו מכבס בגדיו תמיד מביאו לידי שעמום:

דגופא - שאינו רוחץ תדיר:

מתיא לידי שיחנא וכיבי - כלומר כיבי ושעמום קשה מכאב שחין דשחין יש לו רפואה ושעמום אין לו רפואה ומשום הכי אמר רבי יוסי דכביסה קודמת לחייהם אבל רחיצה אין בה צער כולי האי:

הזהרו בערבוביתא - פירוש הזהרו בכביסה:

הזהרו בחבורה - שתלמדו תורה בחבורה:

ירושה היא להם - לתלמידי חכמים ואין אנו זקוקין ללומדה: כדי שלא יתגדרו על הצבור:

שאין מברכין בתורה תחלה - כשהם משכימים ללמוד תורה שאין מברכין לעסוק בדברי תורה והערב נא ואשר בחר:

טעמא דאבוך לא ידעינן - כלומר מה טעם הוא דכביסה היא קודמת לחיי אחרים:

אלא מאי לכל חייתם חיותם ממש - והאיכא צער דחפיפותא שמי שאינו רוחץ חופף ומצטער:

קונם פירות העולם עלי יפר - דהוי עינוי:

פירות מדינה זה - לא הוי עינוי שיכול להביא ממדינה אחרת: פירות חנוני זה אינו יכול להפריש יכולה להסתפק מחנוני אחר:

ואם לא היתה פרנסתו אלא ממנו - כלומר שאותו חנוני מקיף לה ורגיל אצלו מיפר דהוי עינוי נפש:

לרבי יוסי מהו שיפר - ברחיצה וקישוט משום דברים שבינו לבינה ונפקא מיניה בהא דלא הוי עינוי נפש כדאמר לעיל דדברים שבינו לבינה לעצמו מיפר לאחרים אינו מיפר:

אין אלו נדרי עינוי נפש - ומדלא קאמר סתם רבי יוסי אומר לא יפר שמע מינה משום עינוי נפש הוא דלא יפר אבל מיפר משום בינו לבינה: