Nedarim — Daf 80b

שנית אם ארחץ אם לא ארחץ היכי דמי אלימא דאמרה תיתסר הנאת רחיצה לעולם עלי אם לא ארחץ היום למה לה הפרה תתסחי אמר רב יהודה דאמרה הנאת רחיצה עלי לעולם אם לא ארחץ במי משרה

דכוותיה דקתני אם לא אתקשט אם לא אתקשט בנפט לכלוך הוא

אמר [רב יהודה] דאמרה הנאת רחיצה לעולם עלי אם ארחץ היום ושבועה שלא ארחץ הנאת קישוט עלי לעולם אם אתקשט היום ושבועה שלא אתקשט

א"ל רבינא לרב אשי האי אלו נדרים ושבועות מיבעי ליה למיתני א"ל תני אלו נדרים ושבועות ואיבעית אימא שבועות נמי היינו נדרים דתנן כנדרי רשעים נדר בנזיר ובקרבן ובשבועה

ואמרו רבנן רחיצה אית בה ענוי נפש כי לא רחצה ורמינהי אע"פ שאסור בכולן אין ענוש כרת אלא באוכל ושותה ועושה מלאכה בלבד ואי אמרת כי לא רחצה איכא ענוי ביום הכיפורים כי רחץ ליחייב כרת

אמר רבא מענינא דקרא גבי יום הכיפורים דכתיב (ויקרא טז, כט) תענו את נפשותיכם מילתא דידע עינויא השתא רחיצה לא ידע עינויא השתא גבי נדרים דכתיב (במדבר ל, יד) כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש מילתא דאתיא ליה לידי ענוי וכי לא רחצה אתיא לידי ענוי

ורמי דרבי יוסי אדר' יוסי מעיין של בני העיר חייהן וחיי אחרים חייהן קודמין לחיי אחרים בהמתם [ובהמת אחרים בהמתם] קודמת לבהמת אחרים כביסתן וכביסת אחרים כביסתן קודמת לכביסת אחרים חיי אחרים וכביסתן חיי אחרים קודמין לכביסתן

רבי יוסי אומר כביסתן קודמת לחיי אחרים השתא כביסה אמר רבי יוסי יש בה צער

You have explained, 'IF I BATHE': how is 'IF I DO NOT BATHE' meant? Shall we say that she vowed, 'The pleasure of bathing be forbidden me forever, if I do not bathe to-day, 'why does she need annulment — let her bathe! — Said Rab Judah: [It means] that she said, 'The pleasure of bathing be forbidden me for ever, if I do not bathe in the water of steeping.'  Then by analogy, 'IF I DO NOT ADORN MYSELF' means, 'If I do not adorn myself with naphtha': but that renders her filthy!  — Said Rab Judah, She vowed, 'The pleasure of bathing be forbidden me for ever, if I bathe to-day, and I swear not to bathe [to-day]'; 'the pleasure of adornment be forbidden me for ever, if I adorn myself to-day, and I swear not to adorn myself [to-day]'. Rabina said to R. Ashi: If so, the Mishnah should state, THESE ARE THE VOWS and oaths! — He replied: Learn, THESE ARE THE VOWS and oaths. Alternatively, oaths too are included in vows, for we learnt, [if one says,] As the vows of the wicked, he has vowed in respect of a nazirite vow, a sacrifice and an oath. Now, did the Rabbis rule that bathing involves self-denial when one refrains therefrom? But the following contradicts it: Though all these are forbidden,  kareth  is incurred only for eating, drinking and performing work. But if you maintain that in refraining from bathing there is self-denial, then if one bathes on the Day of Atonement he should be liable to kareth?  — Raba answered: In each case our ruling is based on the Scriptural context. In reference to the Day of Atonement, where it is written, Ye shall afflict your souls,  something whereby affliction is there and then perceptible [is implied];  whereas [to refrain from] bathing is not an immediately perceptible affliction. But of vows, where it is written, Every vow and every binding oath to afflict the soul,  something which leads to affliction [is indicated],  and not to bathe [for a long time] results in affliction. One ruling of R. Jose contradicts another of his: With respect to a well belonging to townspeople, when it is a question of their own lives or the lives of strangers,  their own lives take precedence;  their cattle or the cattle of strangers, their cattle take precedence over those of strangers; their laundering or that of strangers,  their laundering takes precedence over that of strangers. But if the choice lies between the lives of strangers and their own laundering, the lives of the strangers take precedence over their own laundering. R. Jose ruled: Their laundering takes precedence over the lives of strangers.  Now, if to (refrain merely from] washing one's garment is a hardship in R. Jose's view,