תלמוד בבלי
נדרים
דף ע״ח ע״ב
מועדי יי' צריכי' קידוש ב״ד - שצריכי׳ לקדש ניסן לעשות בו פסח בט״ו בו:
ואין שבת בראשית צריכה קידוש - שאין צריך לקדש יום ראשו׳ לקדש בשביעי בו לשבת:
מועדי יי׳ צריכים מומחי׳ - כדכתי׳ (ויקרא כ״ג:ד׳) אלה מקראי קדש אשר תקראו אותם קרי ביה אתם משה ואהרן דמומחי׳ נינהו:
ואין נדרים צריכי׳ מומחין. ולהכי סמך פ׳ נדר׳ למועדי׳ לדרוש כן וע״כ תלתא הדיוטו׳ בעי׳ כדפי׳ (ע״א ד״ה להכשיר) מדאצטרי׳ ראשי המטו׳ ליחיד מומחה:
השותק ע״מ למקט - שתצטער אשתו ובדעתו לבטל לה אחרי כן:
אימתי [אמרו] מת הבעל כו' - היינו ברייתא דאייתינן ריש פרקין (לעיל נדרים סח.):
מאי לאו - הא דתנן שמע ושתק ע׳׳מ למיקט וקתני דהוי שתיקה מעליא ומהשתא הוא לסמיך אדבסמוך דאי בעי"מ לקיים היינו שמע וקיים:
שותק לקיים - כמו לקיים בהדיא ואין יכול להפר:
Sefaria