תלמוד בבלי
נדרים
דף ע״ח ע״א
מה בשחוטי חוץ כו' - לקמי׳ מפ' לה:
להכשיר ג׳ הדיוטי' - דחד ליכא למימר מדאצטריך קרא ראשי מטות ליחיד מומחה מכלל דהדיוטו׳ לא סגי בחד ומדאפיק לחד אוקמי׳ אתלתא כמו דין דבעי׳ שלשה:
לומ׳ שיש שאלה בהקדש - שאם שחט קדשי׳ בחוץ ונשאל אהקדש מפטר מקרבן וכרת:
ולב״ש דאמרי אין שאלה בהקדש - דאמרי בנזיר (ל:) דהקדש טעות הקדש. [וממילא] דאין שאלה דשאלה דנדר משוס דמשווי לנדר נדר טעות:
זה הדנר דנדרי - כיון דלא גמרי ג״ש למאי הלכתא:
חכם מתיר וכו' - ולר״י דלעיל (נדרים עז:) דכי נמי דרשי׳ ביה הך דרי׳ מיניה ג״ש דהוי מופנה מצד אחד גבי שחוטי חוץ:
הא כתי׳ שבת - תחלת מועדות פ׳ פנחס (במדבר כח):
והא מסיטרא כתי׳ - בתר פרש׳ [המועדות בראשי] המטות: