יבמות

בני צרות - דב"ה דקא בעיתו אי הם פגומים:

מעיד אני לכם - שהם כהנים גדולים:

בימי ר' דוסא הותרה - אחיו של ר' דוסא שהי' מתלמידי ב"ש התירה כדתני לקמן ועשו על פיו ונהגו כן:

שחכם גדול היה - וסבורים חכמים שהוא התירה:

קמו - עמדו מלראות:

אמר לו - רבי יהושע לר' דוסא אמור לתלמידך אחר וישב:

דוסא - התירו שמעתם אומרים:

או בן הרכינס - בלא דוסא:

סתם שמענו - בן הרכינס סתם ושמו לא הוזכר:

בכור שטן הוא - חריף ועומד על שמועה ועושה מעשה ואינו שב משמועתו לעשות כרבים:

עמון ומואב - ישראלים הדרים בארץ עמון ומואב שכיבש משה מסיחון ונתקדשו בקדושת א"י ועכשיו בבית שני בטלה קדושתה וזורעין בשביעית ותקנו להן מעשר ראשון ומעשר עני בשביעית כדמפרש לקמן מפני פרנסת עניים שבא"י שאין להם מה לאכול בשביעית לפי שבטל לקט שכחה ופיאה והולכים שם ונוטלים לקט שכחה ופיאה ומעשר עני:

ומקבלים גרים מן הקרדויין כו' - ולא אמרינן ממזרים הן מבנות ישראל שבאו עליהן עובדי כוכבים דאיכא רבנן דפסלי:

פגע בו - יונתן בר"ע:

וקדושה ראשונה - דבימי יהושע קדשה לשעתה ולא לעתיד הלכך זורעים בהן בשביעית שיסמכו עליהן עניים לשכור עצמן לחרוש ולקצור ועוד ליטול לקט שכחה ופיאה ומעשר עני:

אין מקבלין גרים - מפרש לקמן שממזרים הן מישראל שנטמעו שם:

הכתמים - שנמצאו בבגדים הבאים מרקם:

טהורים - לפי שלא גזרו על כתמי עובדי כוכבים:

שהם גרים - ודמם מטמא:

וטועים - שהמירו דתם וגזרו על כתמיהם שאף על פי שחטאו שהמירו ישראלים הם:

מבין העובדי כוכבים - שאין ישראל דרים שם: