Yevamot — Daf 16a

בני צרות אני מעיד לכם

ת"ש בימי רבי דוסא בן הרכינס הותרה צרת הבת לאחין שמע מינה עשו שמע מינה

גופא בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין והיה הדבר קשה לחכמים מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבא לבית המדרש

(אמר ומי ילך) ויודיעו אמר להן רבי יהושע אני אלך ואחריו מי רבי אלעזר בן עזריה ואחריו מי ר"ע הלכו ועמדו על פתח ביתו נכנסה שפחתו אמרה לו רבי חכמי ישראל באין אצלך אמר לה יכנסו ונכנסו

תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב א"ל רבי אמור לתלמידך אחר וישב אמר לו מי הוא רבי אלעזר בן עזריה אמר ויש לו בן לעזריה חבירנו

קרא עליו המקרא הזה (תהלים לז, כה) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם תפסו והושיבו על מטה של זהב א"ל רבי אמור לתלמידך אחר וישב א"ל ומי הוא עקיבא בן יוסף א"ל אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו שב בני שב כמותך ירבו בישראל

התחילו מסבבים אותו בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת אמרו ליה צרת הבת מהו אמר להן מחלוקת בית שמאי ובית הלל הלכה כדברי מי אמר להן הלכה כבית הלל אמרו ליה והלא משמך אמרו הלכה כבית שמאי

אמר להם דוסא שמעתם או בן הרכינס שמעתם אמרו ליה חיי רבי סתם שמענו אמר להם אח קטן יש לי בכור שטן הוא ויונתן שמו והוא מתלמידי שמאי

והזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות לפי שיש עמו שלש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת אבל מעיד אני עלי שמים וארץ שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא ואמר שלשה דברים צרת הבת אסורה

עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית ומקבלים גרים מן הקרדויין ומן התרמודים

תנא כשנכנסו נכנסו בפתח אחד כשיצאו יצאו בשלשה פתחים פגע בו בר"ע אקשי ליה ואוקמיה

אמר לו אתה הוא עקיבא ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו אשריך שזכית לשם ועדיין לא הגעת לרועי בקר אמר לו רבי עקיבא ואפילו לרועי צאן

עמון ומואב מעשרין מעשר עני בשביעית דאמר מר הרבה כרכים כבשו עולי מצרים ולא כבשו עולי בבל וקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא

והניחום כדי שיסמכו עליהן עניים בשביעית

ומקבלים גרים מן הקרדויים והתרמודים איני והא תני רמי בר יחזקאל אין מקבלים גרים מן הקרדויים אמר רב אשי קרתויים אתמר כדאמרי אינשי קרתויים פסולים

ואיכא דאמרי תני רמי בר יחזקאל אין מקבלים גרים מן הקרתויים מאי לאו היינו קרתויים היינו קרדויים אמר רב אשי לא קרתויי לחוד וקרדויי לחוד כדאמרי אינשי קרתויי פסילי

רבי יוחנן וסביא דאמרי תרוייהו אין מקבלים גרים מן התרמודים ומי אמר ר' יוחנן הכי והתנן כל הכתמים הבאים מן הרקם טהורים

ורבי יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועים מבין העובדי כוכבים טהורים והוינן בה

as to the sons of the rivals  I may testify to you'. Come and hear: In the days of R. Dosa b. Harkinas the rival of a daughter was permitted to marry the brothers.  From this it may be inferred that [Beth Shammai] acted [in accordance with their own rulings].  This proves the point. [To turn to] the main text. In the days of R. Dosa b. Harkinas, the rival of a daughter was permitted to marry the brothers. This ruling was very disturbing to the Sages, because he  was a great scholar  and his eyes were dim so that he was unable to come to the house of study.  When a discussion took place as to who should go and communicate with him, R. Joshua said to them, 'I will go'. 'And who after him?' — 'R. Eleazar b. Azariah.' 'And who after him?' — 'R. Akiba'. They went and stood at the entrance of his house. His maid entered and told him, 'Master, the Sages of Israel are come to you'. 'Let them enter', he said to her; and they entered. Taking hold of R. Joshua he made him sit upon a golden couch. The latter said to him, 'Master, will you ask your other disciple to sit down'? 'Who is he?' [the Master] enquired. — 'R. Eleazar b. Azariah'. 'Has our friend Azariah a son?' [the Master] exclaimed, and applied to him this Scriptural text, I have been young and now I am old; yet have I not seen the righteous forsaken, nor his seed begging bread;  and so took hold of him also and made him sit upon a golden couch. 'Master', said he,  'will you ask your next disciple also to sit down'? 'And who is he?' [the Master] asked. — 'Akiba the son of Joseph'. 'You are,' [the Master] exclaimed, 'Akiba son of Joseph whose name is known from one end of the world to the other! Sit down, my son, sit down. May men like you multiply in Israel'. Thereupon they began to address to him all sorts of questions on legal practice  until they reached that of the daughter's rival. 'What is the halachah', they asked him, 'in the case of a daughter's rival?' 'This,' he answered them, 'is a question in dispute between Beth Shammai and Beth Hillel.' 'In accordance with whose ruling is the halachah?' — 'The halachah,' he replied, is in accordance with the ruling of Beth Hillel'. 'But, indeed,' they said to him, 'it was stated in your name that the halachah is in accordance with the ruling of Beth Shammai!' He said to them: 'Did you hear, "Dosa"11 or "the son of Harkinas?"'  — 'By the life of our Master.' they replied. 'We heard no son's name mentioned.'  'I have,' he said to them, 'a younger brother who is a dare-devil  and his name is Jonathan and he is one of the disciples of Shammai.  Take care that he does not overwhelm you on questions of established practice, because he has three hundred answers to prove that the daughter's rival is permitted. But I call heaven and earth to witness that upon this mortar  sat the prophet Haggai  and delivered the following three rulings: That a daughter's rival is forbidden, that in the lands of Ammon and Moab the tithe of the poor is to be given in the Seventh Year,  and that proselytes may be accepted from the Cordyenians and the Tarmodites.' A Tanna taught: When they came  they entered through one door; when they went out they issued through three different doors.  He came upon R. Akiba, submitted his objections to him and silenced him.  'Are you', he called out, 'Akiba whose name rings from one end of the world to the other? You are blessed indeed to have won fame while you have not yet attained the rank of oxherds.' 'Not even,' replied R. Akiba, 'that of shepherds.' 'In the lands of Ammon and Moab the tithe of the poor is given in the Seventh Year,' because a Master said: Those who came up from Egypt  had conquered many cities which those who came up from Babylon  did not conquer, and the first sanctification  was intended for that time only but not for the future.  Hence they were allowed [cultivation]  in order that the poor  might find their support there in the Seventh Year. 'And that proselytes may be accepted from the Cordyenians and the Tarmodites'. But [the law, surely,] is not so! For Rami b. Ezekiel learnt: No proselyte may be accepted from the Cordyenians. — R. Ashi replied: The statement was Kartuenians,  as people, in fact, speak of 'disqualified Kartuenians'. Others say: Rami b. Ezekiel learnt, 'No proselytes are to be accepted from the Kartuenians'. Are not Kartuenians the same as Cordyenians? — R. Ashi replied: No; Kartuenians are a class by themselves, and Cordyenians are a class by themselves, as people, in fact, speak of 'disqualified Kartuenians'. Both R. Johanan and Sabya maintain that no proselytes may be accepted from the Tarmodites. Did R. Johanan. however, say such a thing? Surely we learned: All blood stains [on women's garments] that come from Rekem  are levitically clean,  and R. Judah declares them unclean because [the people there] were proselytes though misguided;  [those that come] from the heathens  are levitically clean.  And the difficult point was raised