יבמות

הרואה אומר כו' - ולא דמי לשתי תורות אבל היכא דדמי לאגודות אגודות לא עשו בית שמאי כדבריהם:

שהן לחין - והוכשרו לקבל טומאה וכלי חרס טמא על גבי עם הארץ ושמא נגע בגב החבית וטמאה מדרבנן וטימאתם:

חבית היתה נקובה - משוליה היתה נקובה כדי שיצא משקה הזב מן הזיתים לחוץ וכיון דגלי דעתיה דלא ניחא ליה ביה לא מכשר:

אלא שסתמוה שמרים - ולא יצאו מן המשקין לפיכך הן לחים:

מגולגלים - כמו ביצה מגולגלת (עוקצין פ"ב מ"ו) דחוקין ועומדים בחבית:

אין צריכה לנקב - דמוהל היוצא מן הזיתים מי פירות הן ואין מכשירין:

צריכה לנקב - שמוהל מכשיר כשמן [וצריכה לנקוב] שיצא המשקה לחוץ לגלויי דעתיה דלא ניחא ליה ביה:

ירוצו - כמו ותרץ גלגלתו דאבימלך (שופטים ט) ל' ריצוץ:

שהן בני צרות - שנשאו לשוק כב"ה:

ומהן כהנים גדולים וכו' - לקמן פריך קא בעו מיניה צרות וקפשיט להו בני צרות דאפילו לב"ש פשיטא דכשרים דבני חייבי לאוין בעלמא נינהו:

היינו דקאמר מתיירא אני - דמשוי להו ממזרים ולקטליה ליה:

הא א"ר יהושע - לקמן בפ' החולץ (יבמות דף מט.) אין ממזר אלא מחייבי מיתות ב"ד ואפי' פשיטא ליה דהלכה כב"ה לא משוי להו ממזרים:

מאלמנה מה אלמנה לכה"ג שאין איסורה שוה בכל בנה פגום - לכהונה דכתיב לא יחלל זרעו (ויקרא כ״א:ט״ו):

זו שאיסורה שוה - בישראלים כבכהנים אינו דין שבנה פגום:

בני צרות דב"ה - דחייבי לאוין נינהו מי הוו פגומין אליבא דב"ש:

למאי נפקא מינה - מאחר שהלכה כב"ה:

למיפשט ולד מחזיר גרושתו - משנשאת לאחר והחזירה וילדה לו בת אותה הבת מה היא לכהנים לב"ה ומבית שמאי בבני צרות נשמע לב"ה בבת מחזיר גרושתו דהוי נמי חייבי לאוין:

היא עצמה מתחללת - שאם מת כהן גדול פסולה זו להדיוט או אם היתה בת כהן נפסלת מן התרומה דשוייה חללה בביאתו דכתי' (שם) לא יחלל זרעו בעמיו ועמיו היינו אשתו ומשמע דשניהם מתחללים האשה והזרע תאמר במחזיר גרושתו שאין מתחללת בביאה זו דאי לינשא לכהן כבר מיפסלה משעת גרושין ואי בתרומה דבי נשא לא מיפסלה כדאמרי' בפ' אלמנה לכה"ג (לקמן יבמות סט.) דאין נפסלת בביאת חייבי לאוין אלא בזר אצלה מעיקרא לאפוקי מחזיר גרושתו ויבמה לשוק דלאו זר מעיקרא הוא. ולעיל גבי חייבי כריתות בני צרות דבית שמאי דלא פרכינן מה לאלמנה לכהן גדול שכן היא עצמה מתחללת התם נמי כיון דנבעלה לחייבי כריתות עשאה זונה ומתרומה דבי נשא מיפסלא כדאמרינן בפ' אלמנה לכה"ג ולהנשא לכהן נמי מיפסלה כדתנן במתניתין (דף יג:) נתייבמו ב"ה פוסלים:

צרות מתיירא אני - לומר הלכה כדברי מי דמשוי להו לצרות דבית שמאי בני חייבי כריתות: