תלמוד בבלי
סוכה
דף ל׳ ע״ב
וקרקע אינה נגזלת - כלומר אינה קנויה לגזלן בשום יאוש דלעולם בחזקת בעליה היא דמקראי נפקא לן בהגוזל בתרא (ב"ק קיז:) בניזקין אבל משנתלש הפרי הוי גזל והתולשו הוא גוזלו הלכך לגזזוה הן מן המחובר ויתנוה לכם שיהיו הן הגזלנין ואתם לוקחין אותה מהם והבעלים נתייאשו כבר מכל הפירות והוי יאוש אצלם ואחר כך הוא משתנה מרשותן לרשותכם וקסבר יאוש גרידא לא קני אבל יאוש ושינוי רשות קני ואי נמי קני מצוה הבאה בעבירה הוי אם אתם תחתכוה מן המחובר תהיו אתם גוזלים:
בידייהו דידהו - אוונכרי:
בידן - דידן הלוקחין אותן מהן ולדידן לאו מצוה הבאה בעבירה היא:
דאוונכרי גופייהו - באותם שהם קונין לצורכם לצאת בו:
ליקניוה בשינוי מעשה - שאגד שלשת המינין יחד דשינוי מעשה נמי קני:
החוזר לברייתו - מתיר אגדן והרי הן כבראשונה: