סוכה

הושענא קרו לה - על שם שרגילין לאוגדן להושענא בחג:

והמסכך ברשות הרבים - הא נמי גזל הרבים:

מחלוקת - הא דפסיל ר' אליעזר כגון שתקף את חבירו בחזקה והוציאו מסוכתו הבנויה בקרקעו של נגזל וכל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע:

ור' אליעזר לטעמיה - דאמר סוכה שאולה אין יוצאין בה בפ' הישן (לעיל סוכה כז:) הלכך ממה נפשך זו פסולה:

אי קרקע נגזלת - כלומר אם יש על הקרקע תורת גזל כשאר מטלטלין לעמוד בחזקת הגזלן:

סוכה גזולה היא - ור' אליעזר דריש תעשה לך משלך ולא גזולה ולא שאולה:

ואי אינה נגזלת - וכל הימים ברשות בעליה היא הויא לה שאולה ופלוגתא היא בהגוזל (ב"ק דף קיז:) איכא למ"ד קרקע נגזלת דדריש ריבוי ומיעוט ואיכא למ"ד קרקע אינה נגזלת דדריש כללי ופרטי:

ורבנן לטעמייהו - דאמרי יוצא אדם בסוכה שאינו שלו בשאולה וס"ל דקרקע אינה נגזלת דרבנן היא דאמרי בפ' הגוזל (שם) דקרקע אינה נגזלת ופליגי עליה דר"א נמי בהא דגזילת קרקע הלכך שאולה היא וה"ה נמי דה"ל לר"נ למימר דר"א לטעמיה דאמר בהגוזל (שם) קרקע נגזלת וסוכה גזולה היא דמייאשי בעלים מינה כשאר מטלטלין דה"ל קרקע בחזקת גזלן ורבנן לטעמייהו דאמרי קרקע אינה נגזלת ושאולה היא אלא אי אמר הכי הוי משמע דמודי ר' אליעזר בשאולה ואנן קים לן בהישן (לעיל סוכה דף כז:) דאף בשאולה פסיל הלכך אמר לה רב נחמן ממה נפשך כלומר א"נ הוה סבירא ליה לר' אליעזר קרקע אינה נגזלת כרבנן אפ"ה פסיל לה משום שאולה:

אבל גזל עצים וסיכך בהן - אין זו לא גזולה ולא שאולה דקננהו בשינוי מעשה ושינוי השם ועוד משום תקנת השבים אינו צריך לסתור בנינו אלא יחזור דמים ודאמרינן בפ' הישן (שם) דמודו רבנן בגזולה לאו בגוזל סוכה המחוברת לקרקע ולא בגוזל עצים ומסכך בהן אלא בגוזל סוכה העשויה בראש העגלה ובראש הספינה דהיא עצמה נגזלת שאינה מחוברת לקרקע ואין עליו להחזיר דמים אלא כמו שהיא בנויה דאין כאן משום תקנת השבים שהרי לא טרח עליה לבנותה ולא הוציא עליה יציאות הלכך גזולה היא:

ממאי - דבגזילת קרקע פליגי ובטעמא דשאולה:

ההיא סבתא - דגזלו ממנה עבדי ריש גלותא עצים וסככו בהן:

צווחה - צווחה להחזיר לה עצים עצמן:

לאבוהא - לאברהם אבינו ילידי ביתו שמנה עשר ושלש מאות:

פעיתא - קולנית היא זו:

אלא דמי עצים - דתקנת חכמים היא זו על המריש הגזול שבנאו בבירה שיטול הנגזל את דמיו ולא חייבוהו לקעקע את בנינו מפני תקנת השבים במס' גיטין (ד' נה.):

עבדו רבנן תקנתא - לטול דמיו:

מפני תקנת מריש - ולא אמרינן אין כאן הפסד מרובה ויסתיר סוכתו דמצוה משוי ליה כל שבעה כבנין קבע:

פשיטא מאי שנא מעצים - דאמרן לעיל גזל עצים וסיכך בהן אין לו אלא דמים:

עצים שכיחי - לקנות בדמים שיתן לו זה הלכך משום תקנת השבים לא אטרחוהו לגוזל דהא נגזל מצי מיטרח ומזבן:

ואי חברה בטינא - הוה ליה כשאר בנין קבוע:

מה אתרוג בעי הדר - כדכתיב ביה:

לא מקשינן - לא הוקשו ללמוד זה מזה ולא ניתן לדרוש מעצמו מכל י"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אלא ק"ו:

אבל אתרוג דברי הכל בעי הדר - דהדר כתיב ביה ולא דרשינן ליה לרבי יהודה אידור לשון יווני כדדריש ליה בן עזאי לקמן (סוכה ד' לה.):

כפות - לשון אסירה כדתנן (מכות ד' כב:) כופת שתי ידיו על העמוד:

אין אוגדין את הלולב - האי לולב היינו הושענא כולהו שלשה המינים יחד:

אפילו בסיב - הגדל סביבות הדקל ונכרך סביביו כעין לולבי גפנים:

ואפילו בעיקרא דדיקלא - מן הקליפה ואע"פ שאין מראיהן דומה למראה הלולב ובלבד שיהא מאותו המין דטעמא דר' יהודה התם לאו משום הדר הוא:

אלא משום דקסבר לולב צריך אגד - הלכך כל הנאגד עמו הוי מן המצוה ונמצא עובר בבל תוסיף אם יאגד מין חמישי:

פריש - קורוני"א:

כמושים - פלצידי"ש: