שבת

אבל נותן הוא לתוך הקערה - דכלי שני אינו מבשל:

תמחוי - כעין קערה גדולה שמערה כל האילפס לתוכה ומשם מערה לקערות:

ר' יהודה אומר לכל וכו' - בגמ' מפרש אהי קאי אכלי ראשון או אכלי שני:

חוץ מדבר שיש בו חומץ או ציר - שהן מבשלין את התבלין כשהן רותחין:

ציר - הנוטף מן הדגים כשכובשים אותן במכבש:

גמ' ארישא קאי - אאילפס דקא אסר ת"ק וקאמר ר' יהודה לכל אילפסין הוא נותן דכלי ראשון לא מבשל:

או דילמא אסיפא קאי - אקערה ותמחוי דקא שרי ת"ק וקא אמר ליה רבי יהודה בכל קערות ותמחויין מודינא לך חוץ מדבר שיש בו חומץ ואפילו כלי שני נמי לא:

דבכלי ראשון נמי לא בשלה - ומותר ליתן ואפילו בכלי ראשון משהעבירו מן האור:

מתני' אין נותנין - בשבת:

כלי תחת הנר - לקבל בו שמן המטפטף משום דשמן מוקצה הוא וקסבר אין כלי ניטל בשבת אלא לצורך דבר הניטל אי נמי קסבר אסור לבטל כלי מהיכנו להושיב כלי במקום שלא יוכל עוד ליטלו (משום) דהוי כקובע לו מקום ומחברו בטיט ודמי למלאכה וכלי זה משיפול בו השמן המוקצה יהא אסור לטלטלו:

מותר - להניחה שם:

ואין ניאותין - נהנין:

גמ' אע"פ שאמרו אין נותנין כלי תחת תרנגולת לקבל ביצתה - כשהיא מטילתה במקום מדרון שמא תתגלגל ותשבר ומדיוקא דמתניתין שמעינן לה דדמי לנותן כלי תחת הנר לקבל בו שמן:

אבל כופה עליה כלי - ולא תימא אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל:

באשפה - ויש לחוש שמא תשבר ברגלי אדם וכופה עליה כלי:

והצלה מצויה התירו - לטלטל כלי לצרכה ואף על פי שהביצה דבר שאינו ניטל בשבת:

שאינה מצויה - כגון מדרון וטיפטוף דשמן דמתני': נשברה לו חבית של טבל גרסינן:

מביא כלי - ואף על גב דטבל דבר שאינו ניטל הוא וחבית לא שכיחא דפקעה:

גולפי - חביות:

נותנין כלי - מתניתין היא ומותיב ליה מינה:

ניצוצות - שלהבת הנוטפת מן הנר כדי שלא ידלק מה שתחתיה ואע"ג דניצוצות לא מיטלטלי ולא שכיחי: