תלמוד בבלי
שבת
דף מ״ב ע״א
מותר - שאין מתכיון לכך:
גחלת של מתכת - שמשליכין לחוץ פסולת של ברזל דלא שייך כבוי בהכי מדאורייתא ומדרבנן אסורה והיכא דאיכא נזקא לרבים לא גזרו על השבות:
אבל לא של עץ - דאיסורא דאורייתא היא וחייב סקילה:
אפילו של עץ נמי - דהא לרבי שמעון מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה וכל כיבוי אינו צריך לגופו חוץ מעושי פחמין או מהבהבי פתילה:
הלכך - כיון דאמרת לא גזרו שבות דכיבוי מתכת במקום נזקא דרבים:
קוץ ברשות הרבים מוליכו פחות פחות מד' אמות - עד שיסלקנו לצידי רשות הרבים דאיסורא דרבנן הוא:
ובכרמלית - דטלטול דידיה דרבנן:
אפילו טובא - יעבירנו בעקירה אחת:
חמין לתוך צונן - דקסבר תתאה גבר ואין החמין מרתיחין את הצונן אלא מפשירין:
ולא צונן לתוך חמין - שהתחתונים מרתיחים את העליונים דתתאה גבר:
בכוס - דלשתיה קבעי להו ולא ניחא ליה שיחומו הרבה ועוד דכלי שני הוא:
אוסר - אפילו חמין לתוך צונן:
ספל הרי הוא כאמבטי' - ואף על גב דכלי שני הוא הואיל ולאו לשתיה אלא לרחיצה אסירי דניחא ליה שיחמו הרבה וגזרינן:
אלא בשבת רחיצה בחמין ליכא - בתמיה דהא לרבי שמעון אפילו חמין לתוך צונן אסור לא משכחת חמין שהוחמו ואפילו מע"ש שלא יהיו צריכין להפיג רתיחתן ואם כן לא ירחוץ אפילו פניו ידיו ורגליו בחמין:
מי סברת ר' שמעון אסיפא קאי - דלא שרי ת"ק אלא חמין לתוך צונן ואתא איהו ואסר אף חמין לתוך צונן:
ארישא קאי - לשתיה וצונן לתוך חמין דקשרו ב"ה קאסר:
מתני' שהעבירן - מן האור:
מרותחין - בין השמשות:
לא יתן לתוכן תבלין - משתחשך דכלי ראשון כל זמן שרותח מבשל:
Sefaria
מסורת הש״ס