תלמוד בבלי
שבת
דף כ״א ע״ב
אין זקוק לה - הלכך בחול שרי:
ואסור להשתמש לאורה - שיהא ניכר שהוא נר מצוה וליכא למיחש להטייה:
ולא קבלה - שלא חשבו לסמוך על דבריו:
אי זכאי - אילו הייתי זוכה ללומדה הייתי גורסה כששמעתיה ראשון:
גירסא דינקותא - מתקיים יותר משל זקנה:
לשיעורה - שיהא בה שמן כשיעור הזה ומיהו אם כבתה אין זקוק לה:
רגלא דתרמודאי - שם אומה מלקטי עצים דקים ומתעכבין בשוק עד שהולכים בני השוק לבתיהם משחשכה ומבעירים בבתיהם אור וכשצריכין לעצים יוצאים וקונין מהן:
נר איש וביתו - נר אחד בכל לילה ואיש וכל בני ביתו סגי להו בנר אחד:
והמהדרין - אחר המצות עושין נר אחד בכל לילה לכל אחד ואחד מבני הבית:
כנגד ימים הנכנסים - העתידים לבא:
ימים היוצאין - שיצאו כבר וזה שהוא עומד בו נמנה עם היוצאין:
פרי החג - מתמעטים והולכים בקרבנות דפרשת פנחס:
מעלין בקדש ואין מורידין - מקרא ילפינן לה במנחות בפרק שתי הלחם (מנחות דף צט.):
מבחוץ - משום פרסומי ניסא ולא ברה"ר אלא בחצרו שבתיהן היו פתוחין לחצר:
ואם היה דר בעלייה - שאין לו מקום בחצרו להניחה שם:
מניחה - מבפנים כנגד חלון הסמוך לרה"ר:
הסכנה - שהיה להם לפרסיים חוק ביום אידם שלא יבעירו נר אלא בבית ע"ז שלהם כדאמרינן בגיטין (פ"ב דף יז:):
נר אחרת - לעשות היכר לדבר:
ואי איכא מדורה - אש לא צריך נר אחרת לפי שמשתמש לאור המדורה ויש היכרא שהנר של מצוה היא:
ואי אדם חשוב הוא - שאינו רגיל להשתמש לאור המדורה:
צריך נר אחרת - דאי לא לא הוי היכר:
מאי חנוכה - על איזה נס קבעוה:
בחותמו - בהצנע וחתום בטבעתו והכיר שלא נגעו בו:
ה"ג ועשאום ימים טובים בהלל והודאה - לא שאסורין במלאכה שלא נקבעו אלא לקרות הלל ולומר על הנסים בהודאה:
גץ - ניצוץ אישטינציל"ש:
פטיש - קורנס גדול של נפחים:
בעל גמל חייב - שלא היה לו להגדיל בחבילתו שתכנס לחנות:
בנר חנוכה פטור - חנוני שברשות פירסום מצוה הניחה שם:
זאת אומרת - הא דקתני בנר חנוכה פטור: