תלמוד בבלי
שבת
דף כ״ב ע״א
פסולה - דלא שלטא בה עינא למעלה מכ' אמה וליכא פרסומי ניסא:
כסוכה וכמבוי - דתנן בהו בהדיא בעירובין ומסכת סוכה דפסילי:
מצוה להניחה - בחצר או ברה"ר בטפח הסמוך לפתח שאם ירחיקנו להלן מן הפתח אינו ניכר שבעה"ב הניחו שם:
מימין - בכניסתו לביתו לימין:
מזוזה - קי"ל דבימין דכתיב ביתך דרך ביאתך וכי עקר אינש כרעיה דימנא עקר ברישא:
להרצות - למנות:
במה ששפך - בידו ששפך בה ולא ברגלו:
נויי סוכה - פירות שתולין בה לנוי:
מריה דאברהם - לשון תמיה הוא:
תלי - סוכה דתניא בברייתא בהדיא כדמפרש ואזיל:
בדלא תניא - בנר חנוכה דמימרא דרב אסי הוא ואינו ברייתא:
ועטרה בקרמים - פארה ביריעות של צבעים שקורין אובריי"ץ:
התנה עליהן - במס' ביצה (דף ל:) אוקימנא באומר איני בודל מהן כל בין השמשות של קידוש יו"ט ראשון דלא חל עלייהו קדושה כלל אבל תנאי אחר אינו מועיל:
אבוהון דכולהו - שילמדו כולן ממנו:
דם - כיסוי הדם דנפקא לן מקרא ושפך וכסה ומפרש בה טעמא שלא יהיו מצות בזויות עליו:
מנר לנר - דחנוכה כדמפרש טעמא לקמיה:
מתירין - להטיל ציצית מטלית ישן לטלית חדש ובמנחות מפרש טעמא דמאן דאסר:
הלכ' כר"ש - דאמר דבר שאין מתכוין מותר ואע"ג דקעביד חריץ והוי תולדה דחורש או בונה ומשום דהילכתא כרב באיסורי בכוליה הש"ס בר מהני תלת נקטינהו גבי הדדי:
כל מילי דמר - רבה בר נחמני:
לעשות חריץ גרסינן:
טעמא דרב - מנר לנר משום ביזוי מצוה שמדליק קיסם שאינה מן המצוה מנר של מצוה וממנו מדליק השאר:
אכחושי - דמיחזי כמאן דשקיל נהורא ושואב קצת מלחלוחית שמנו:
משרגא לשרגא - מביא נר אצל נר ושתיהן של מצוה ולא בקיסם: