Shabbat — Daf 21b

אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה א"ר זירא אמר רב מתנה ואמרי לה א"ר זירא אמר רב פתילות ושמנים שאמרו חכמים אין מדליקין בהן בשבת מדליקין בהן בחנוכה בין בחול בין בשבת א"ר ירמיה מאי טעמא דרב קסבר כבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה

אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דר' ירמיה ולא קיבלה כי אתא רבין אמרוה רבנן קמיה דאביי משמיה דר' יוחנן וקיבלה אמר אי זכאי גמירתיה לשמעתיה מעיקרא והא גמרה נפקא מינה לגירסא דינקותא

וכבתה אין זקוק לה ורמינהו מצותה משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק מאי לאו דאי כבתה הדר מדליק לה לא דאי לא אדליק מדליק וא"נ לשיעורה:

עד שתכלה רגל מן השוק ועד כמה אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן עד דכליא ריגלא דתרמודאי:

ת"ר מצות חנוכה נר איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין ב"ש אומרים יום ראשון מדליק שמנה מכאן ואילך פוחת והולך וב"ה אומרים יום ראשון מדליק אחת מכאן ואילך מוסיף והולך

אמר עולא פליגי בה תרי אמוראי במערבא ר' יוסי בר אבין ור' יוסי בר זבידא חד אמר טעמא דב"ש כנגד ימים הנכנסין וטעמא דב"ה כנגד ימים היוצאין וחד אמר טעמא דב"ש כנגד פרי החג וטעמא דבית הלל דמעלין בקדש ואין מורידין

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן שני זקנים היו בצידן אחד עשה כב"ש ואחד עשה כדברי ב"ה זה נותן טעם לדבריו כנגד פרי החג וזה נותן טעם לדבריו דמעלין בקדש ואין מורידין

ת"ר נר חנוכה מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ אם היה דר בעלייה מניחה בחלון הסמוכה לרה"ר ובשעת הסכנה מניחה על שלחנו ודיו

אמר רבא צריך נר אחרת להשתמש לאורה ואי איכא מדורה לא צריך ואי אדם חשוב הוא אע"ג דאיכא מדורה צריך נר אחרת:

מאי חנוכה דתנו רבנן בכ"ה בכסליו יומי דחנוכה תמניא אינון דלא למספד בהון ודלא להתענות בהון שכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל וכשגברה מלכות בית חשמונאי ונצחום בדקו ולא מצאו אלא פך אחד של שמן שהיה מונח בחותמו של כהן גדול ולא היה בו אלא להדליק יום אחד נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים לשנה אחרת קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה

תנן התם גץ היוצא מתחת הפטיש ויצא והזיק חייב גמל שטעון פשתן והוא עובר ברשות הרבים ונכנסה פשתנו לתוך החנות ודלקה בנרו של חנוני והדליק את הבירה בעל הגמל חייב הניח חנוני את נרו מבחוץ חנוני חייב

רבי יהודה אומר בנר חנוכה פטור אמר רבינא (משום דרבה) זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה דאי ס"ד למעלה מעשרה לימא ליה היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו ודילמא אי מיטרחא ליה טובא אתי לאימנועי ממצוה:

אמר רב כהנא דרש רב נתן בר מניומי משמיה דרבי תנחום

it does not require attention, and one may make use of its light. R. Zera said in R. Mattenah's name — others state, R. Zera said in Rab's name—: Regarding the wicks and oils which the Sages said, One must not light therewith on the Sabbath, one may light therewith on Hanukkah, either on weekdays or on the Sabbath. Said R. Jeremiah, What is Rab's reason? He holds, If it goes out, it does not require attention, and one may not make use of its light.  The Rabbis stated this before Abaye in R. Jeremiah's name, but he did not accept it. [But] when Rabin came,  the Rabbis stated it before Abaye in R. Johanan's name, whereupon he accepted it.  Had I, he observed, merited the great fortune,  I would have learnt this dictum originally. But he learnt it [now]? — The difference is in respect of the studies of one's youth. Now, if it goes out, does it not require attention? But the following contradicts it: Its observance is from sunset until there is no wayfarer in  the street. Does that not mean that if it goes out [within that period] it must be relit? — No: if one has not yet lit, he must light it;  or, in respect of the statutory period. 'Until there is no wayfarer in the street.' Until when [is that]? — Rabbah b. Bar Hanah said in R. Johanan's name: Until the Palmyreans have departed. Our Rabbis taught: The precept of Hanukkah [demands] one light for a man and his household;  the zealous [kindle] a light for each member [of the household]; and the extremely zealous, — Beth Shammai maintain: On the first day eight lights are lit and thereafter they are gradually reduced;  but Beth Hillel say: On the first day one is lit and thereafter they are progressively increased.  'Ulla said: In the West [Palestine] two amoraim,  R. Jose b. Abin and R. Jose b. Zebida, differ therein: one maintains, The reason of Beth Shammai is that it shall correspond to the days still to come,  and that of Beth Hillel is that it shall correspond to the days that are gone; but another maintains: Beth Shammai's reason is that it shall correspond to the bullocks of the Festival;  whilst Beth Hillel's reason is that we promote in [matters of] sanctity but do not reduce. Rabbah b. Bar Hana said: There were two old men  in Sidon:  one did as Beth Shammai and the other as Beth Hillel: the former gave the reason of his action that it should correspond to the bullocks of the Festival, while the latter stated his reason because we promote in [matters of] sanctity but do not reduce. Our Rabbis taught: It is incumbent to place the Hanukkah lamp by the door of one's house on the outside;  if one dwells in an upper chamber, he places it at the window nearest the street. But in times of danger  it is sufficient to place it on the table. Raba said: Another lamp is required for its light to be used;  yet if there is a blazing fire it is unnecessary. But in the case of an important person,  even if there is a blazing fire another lamp is required. What is [the reason of] Hanukkah? For our Rabbis taught: On the twenty-fifth of Kislew  [commence] the days of Hanukkah, which are eight on which a lamentation for the dead and fasting are forbidden.  For when the Greeks entered the Temple, they defiled all the oils therein, and when the Hasmonean dynasty prevailed against and defeated them, they made search and found only one cruse of oil which lay with the seal of the High Priest,  but which contained sufficient for one day's lighting only; yet a miracle was wrought therein and they lit [the lamp] therewith for eight days. The following year these [days] were appointed a Festival with [the recital of] Hallel  and thanksgiving. We learnt elsewhere: If a spark which flies from the anvil goes forth and causes damage, he [the smith] is liable. If a camel laden with flax passes through a street, and the flax overflows into a shop, catches fire at the shopkeeper's lamp, and sets the building alight, the camel owner is liable; but if the shopkeeper placed the light outside, the shopkeeper is liable.  R. Judah said: In the case of a Hanukkah lamp he is exempt.  Rabina said in Rab's name: This proves that the Hanukkah lamp should [in the first instance] be placed within ten.  For should you think, above ten, let him say to him, 'You ought to have placed it higher than a camel and his rider.' 'Yet perhaps if he is put to too much trouble, he may refrain from the [observance of the] precept'. R. Kahana said, R. Nathan b. Minyomi expounded in R. Tanhum's name: