תלמוד בבלי
שבת
דף ק״מ ע״א
לפי שאין עושין אלא לגוון - למראה שהחלמון יפה לגוון ולא החלבון הלכך אידי ואידי אוכל הוא ואין כאן ברירת פסולת מאוכל:
ממחו - דישטיפדי"ר בלע"ז במים או ביין:
ממחו בכלי - משמע זהו שינוי שלו:
ואינו ממחו ביד - דממחו ליה שפיר טפי:
אלא אמר שמואל ממחו ביד - שאין זה דרכו בחול:
קם ר' יוחנן בשיטתיה דר"א - חזר בו ואסר:
אביי ורבא דאמרי תרוייהו הלכה כר' יוחנן - דאסר:
לרבך - לזעירי:
בשופתא דתומא - אמצעי של שום:
ולא יטרוף - כדרך שטורפין ביצים בקערה בכף דרך טריפה שמכה בכח:
שחליים - כרישין והיו שוחקין אותם במים:
ממשיך - נותן:
אמיתא - מינט"א בלע"ז:
מעליא לתחלי - לערב עם שחליים:
ואין עושין אלונטית - שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה:
וחשי מבינתא דרישא - הרגשתי בצינתו משערת ראשי עד צפרני רגלי:
מנכו לי מזכיותי - אם הייתי ניצול ממנו שלא אמות:
שתי כל יומא - ולא היה מזיקו:
דדש ביה - רגיל בו:
מתני' חילתית - חלטי"ש בלשון ישמעאל ובלע"ז לזרי"א ושורין אותו בפושרין ושותין אותן המים לרפואה:
אבל נותן - החלתית:
בתוך החומץ - ומטבל בו מאכלו ולקמיה מפרש אמאי אין שורין:
ואין שולין את הכרשינין - מציף עליהם מים בכלי לברור פסולתן כדתנן במסכת ביצה (דף יד:) אף מדיח ושולה:
ולא שפין אותן - ביד להסיר פסולת דהוה ליה בורר:
אבל נותן לתוך הכברה - ואע"פ דפעמים שהפסולת נופל דרך נקבי הכברה ונמצא נתברר מאליו:
תבן - הוא שעושין מן הקש מחתכין אותו במוריגין ועושה כל זנב השבולת תבן:
מוץ - הוא מזקן השבולת העליון ואינו ראוי למאכל וכוברין אותו בכברין שיפול המוץ:
אבל נוטל בכברה - ליתן בתוך האבוס ואע"פ שהמוץ נופל מאליו כר"ש דאמר דבר שאין מתכוין מותר:
שרה - חילתית בפושרין מאי:
אומצא - בשר חי:
שלא יעשה כו' - לא שבקוה רבנן למעבד עובדי דחול:
אם כן - דלא ידענא לפרושי מתני' טפי מינך מה בין לי ולך:
מתניתין יחידאה היא - ור' יוסי אמרה אבל לרבנן אף בצונן אסור:
ליוקרא דליבא - שלבו כבד עליו:
תלתא תקלי חילתתא - משקל ג' זהובים:
שאיל בי מדרשא - מה יעשה בשבת:
לשתות לא קמיבעיא לי - דבלאו רפואה משקה הוא ותנן כל המשקין שותה (לעיל שבת דף קט:):
לשרות - דתנן מתניתין אין שורין:
כמאן דשרי - בעיא הוא הך דרב לימא כרבי יוסי דשרי בצונן אבל לרבנן אסור:
עיילינא - הכניסני ואיש זקן היה:
לכסכוסי כיתניתא - חלוק כתונת של פשתן שנתכבסה והרי היא קשה ומשפשפה בין שתי ידיו והיא מתרככה ואף הליבון שלה מצהיל על ידי השפשוף:
אולודי חיורא - הליבון מצהיל:
התם מיחזי כאולודי חיורא - שמקפיד על ליבונו וצוהרו של סודר יותר מכיתניתא: