פסחים

וטמאין אין עושין לא את הראשון - דכיון דאינו כרוב לא עבדי בטומאה ובשני נמי לא דאינו מיעוט:

יעשו בטומאה - אף הטהורין:

רובא הוא כו' - כי איטמי רובא הוא דעבדי טמאין ראשון ובטומאה:

אבל פלגא ופלגא לא עבדי - טמאים לראשון כלל:

כלהו - אפילו הטהורין אין צריכין להזהר בשמירת טהרה:

מסתברא - דפלגא ופלגא נמי טמאין עבדי בטומאה ולא מידחו:

לרב - דאמר הללו לעצמן והללו לעצמן:

וללישנא בתרא דרב כהנא - דאמר טמאין אין עושין לא זה ולא זה הא דקתני טמאים נדחין לשני היכי מתרצא לה:

משלימות לטמאין - דבזכרים הוו טהורים רובא אבל יש מן הנשים טמאות יותר מן הטהורות עד שמשלימות החשבון למחצה על מחצה וקסבר האי תנא נשים בראשון רשות וכ"ש בשני הילכך דל נשים מהכא דאינן מן המניין וזיל בתר זכרים והוו טמאים מיעוטא ומדחו לשני אבל בפלגא ופלגא אי כמר אי כמר:

כגון שהיו ישראל - הזכרים מחצה טהורין ומחצה טמאין וכשאתה מונה הנשים עמהן רבין טהורים על הטמאים:

בראשון חובה - והרי הן במנין ונמצאו טמאים מיעוטא:

ובשני נשים רשות - ותנאי פליגי בהא מילתא בפ' האשה (לקמן פסחים דף צא:):

בראשון לא עבדי - טמאין דהוה להו מיעוטא:

ובשני לא עבדי - דלגבי שני אין הנשים מן המנין למיהוי טהורין רובא הילכך לא הוו טמאים מיעוטא אלא פלגא ולרב מחצה על מחצה כרוב ולא עבדי בשני:

ורב כהנא - דאמר פלגא עבדי בשני מתרץ הכי כו':

ונשים משלימות לטהורין - שלא היו טהורין מחצה אלא על ידי הנשים ואי אזלינן בתר זכרים הוו טמאין רובא. ועודפות עליהן לא גרסינן:

ופלגא בראשון לא עבדי - בטומאה ללישנא קמא דרב כהנא:

תנאי היא - האי תנא ותנא דלעיל דקאי כוותיה האי תנא סבר מחצה על מחצה הוי כרוב ותנא דלעיל סבר אינו כרוב:

עושין בטומאה - אפילו הטהורין: