מועד קטן

מצורעין - אע"ג דכתיב וראשו יהיה פרוע הא דריש ליה לקמן להאי פרוע למילתא אחריתי:

מנודין ומצורעין מהו - להכי קאמר להו בהדדי משום דפשיט להו בהדדי:

מנודה שמת וכו' - סיפא דברייתא היא:

כגלו של עכן - דכתיב (יהושע ז׳:כ״ו) ויקימו עליו גל אבנים גדול:

והן מתעטפין - מפורש במסכת תענית לאחר שהתענו שלש עשרה ת"צ:

מנודה לשמים - כי הני שאני דחמירי ולהכי צריכי עטיפת הראש אבל אחרים אינן צריכין עטיפת הראש:

יעטה - משמע עטיפת הראש:

פארך - זה תפילין:

דבר שהוא חוץ מגופו אף הוייה - האמורה בראש ראשו יהיה פרוע משמע מגולה כענין דכתיב ופרע את ראש האשה (במדבר ה) דבר שהוא חוץ מגופו ולא אמרינן משער שהוא מגופו:

מאי לאו - שיהא ראשו מגולה מתפילין:

אכומתא וסודרא - כלומר שיהא ראשו מגולה מכומתא וסודרא אבל תפילין מניח:

דהא א"ל רחמנא ליחזקאל האנק דום - כלומר בדבר זה תנהוג אבילות שתדום ולא תשאל לשלום:

ת"ש - דתני גבי תעניות הן יושבין כמנודין ואבלים כו':

שפם - משמע שפתותיו מדובקות:

מי קתני כמנודה - שאסור בשאילת שלום:

מוחרם - שמחרימין בחרם לאחר ל' יום לאחר הנדוי:

בפקתא דערבות - בשוק של אותו מקום:

בעלי קריין אסורין - לפי שבא להם מחמת שמחה וקלות ראש וליכא אימה: