כתובות

נעשה כאומר לה - דאע"ג דלא אמר הרי הוא כאומר דודאי אדעתא דהכי אדרה:

בדלא ספקה - מזונות למעשה ידיה הקצוב לה במשנת אע"פ (לעיל כתובות דף סד:):

הא רגילה בהו - ומשועבד לה:

שהגיע זמן ולא נשאו - דמדאורייתא לא משועבד לה לפיכך חל הנדר דאיסור דאורייתא הוא ומדרבנן חייב לזונה לפיכך יעמיד פרנס:

וניסת - דהשתא חייב במזונותיה והנדר כבר חל עליו:

הא סברה וקבלה - יודעת היא שנאסר עליו לזונה וניסת לו:

גבי מומין - בשלהי פרקין במתניתין:

לענין מזוני מי אמרינן - סבורה הייתי יודעת היא שאי אפשר לה בלא מזונות:

ופרנס לאו שליחותיה עביד - בתמיה נמצא עובר על נדרו:

הרי אלו יכתבו ויתנו - אע"ג דלא אמר ליה לסופר כתוב ה"נ אע"ג דלא אמר ליה זון שלוחיה הוא:

התם קאמר יכתוב - לשון צוואה לשומע קולו:

בדליקה התירו לומר - בשבת דמתוך שאדם בהול על ממונו אי לא שרית ליה אתי לכבויי:

לאו למעוטי כי האי גוונא - בכל איסורין שבתורה:

שאר איסורי שבת - דחמירי ולא התירו בהן לומר העושה לי מלאכה זו אינו מפסיד כדי שישמעו עובדי כוכבים ויעשו אבל בנדרים לא גזור:

דלעלמא קאמר - לא דמי לשליחות כלל דלא ייחד איש לעשותו אבל רגיל אצלו אימא לא כו':