תלמוד בבלי
כתובות
דף ע׳ ע״א
רבי מאיר - דמתני' היא דאמר יעשה שליש מה שהושלש בידו:
מינח ניחא ליה - שיתנו להן כל צורכן:
לזרוזינהו - שיחזרו אחר מזונותיהן ושלא יהו רעבתנין:
הפעוטות - תינוקות בני תשע ושמונה כדאמרי' בהניזקין:
במטלטלי - דווקא אבל במקרקעי לא עד שיביאו שתי שערות או עד שיהא בן עשרים:
אפוטרופוס - שמינהו אבי יתומים או ב"ד:
מדקתני - במתני':
שאני הכא דאיכא שליש - שנשתלש לכך ופירשו לו מה יעשה בהן אבל אפוטרופוס אינו אלא לעשות צורכי יתומים לכל הצריך והרי אם מכרו אלו הפעוטות אין זה שינוי מצות המת שאף האפוטרופוס ימכור לצורך מזונותיהם:
אם כן - דשליש דווקא וטעמא לפי שפירשו לו לקנות שדה ליתני יעשה שליש כו':
דאפילו בעלמא - במקום אפוטרופוס דדמי קצת לשליש:
הדרן עלך מציאת האשה
מתני' המדיר את אשתו מליהנות לו - אין הנאת תשמישו נאסר עליה דהא משועבד לה הלכך בשביל תשמיש אין לנו לכופו להוציא וליתן כתובה והנאת מזונות בגמרא פריך והא משועבד לה:
יעמיד פרנס - שליח שיפרנסנה:
בישראל - אם ישראל הוא שיכול להחזיר את גרושתו:
ובכהן - שאם יגרשנה לא יוכל להחזירה ושמא סופו יתחרט יהבו ליה רבנן זימנא טפי:
אחד מכל הפירות - קונם פרי פלוני עלי והוא קיים לה:
שלא תתקשט באחד מכל המינין - קונם בושם פלוני עלי והוא קיים לה:
בעניות שלא נתן קצבה - באשה עניה אם לא נתן קצבה לדבר עד מתי אסרו עליה הוא דיוציא ויתן כתובה אבל אם נתן קצבה תמתין עד אותו זמן ובגמרא מפרש עד כמה היא קצבתה:
ובעשירות - שרגילות לכך:
עד שלשים יום - אם לא הדירה יותר אין כופין להוציא:
גמ' וכיון דמשועבד לה - למזונות:
Sefaria