כתובות

קא מדברת - את מתנהגת:

שיבבתא - השכינות:

שלי ושלכם שלה הוא - תורה שלמדתי אני ושלמדתם אתם על ידה הוא:

שקל מנא - כלי זיין כאילו בא להלחם:

איטרוד - באותה מריבה:

לא מר איפסיק ולא מר איפסיק - לא אכלו סעודת יום הכפורים שמפסיקין בה אכילה להתענות סעודה אחרונה של ערב ט' באב ויוה"כ קרי סעודה המפסקת שמפסיקים בה במס' תענית (דף ל.):

מתני' המורדת על בעלה - בגמ' מפרש ממאי:

טרפעיקין - בגמרא מפרש:

עד כדי כתובתה - ואחר כך נותן לה גט ויוצאה בלא כתובה אבל אינו משהה לפסוק על הנכסים שנפלו לה מבית אביה ולהפסידה ממנה:

שלשה דינרים - בגמרא מפרש מאי שנא הוא מינה דידה:

גמ' באומר איני זן - דהיינו תחת מלאכה:

והאמר רב יוציא - ומתניתין מוסיפין תנן ואינו מוציא לאלתר:

ולאו אימלוכי ביה בעי - שמא יחזור בו ובתוך זמן שאנו נמלכין בו ומחזירין עליו שיחזור בו מוסיפין על כתובתה:

אחת לי - כולן שוות בתורת מרד ואפילו שהיא נדה או חולה והיא מורדת:

ארוסה - שאמרה לא אנשא: ה"ג בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר אלא למ"ד משום מלאכה חולה בת מלאכה היא. בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר ואי משום נדה דלאו בת תשמיש היא אינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' כדלקמן אלא למאן דאמר כו':

ה"ג בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר אלא למ"ד משום מלאכה חולה בת מלאכה היא - בשלמא למ"ד מתשמיש שפיר ואי משום נדה דלאו בת תשמיש היא אינו דומה מי שיש לו פת בסלו כו' כדלקמן אלא למאן דאמר כו':