תלמוד בבלי
כתובות
דף ס״ב ע״ב
אכולהו - נמי קאמר דע"י נדר יתר משבת אחת לא:
והא - בלא נדר ששה חדשים קאמר בספנים:
אינו דומה - לענין תענית מי שיש לו כו' אף כאן בלא נדר דעתה נוחה לבעלה שמא יבא בתוך הזמן אבל זו משהדירה הרי היא כמי שאינה מצפה לבעל:
חמר ונעשה גמל מאי - נישאת לו כשהוא חמר מהו ליעשות גמל שלא ברשות הרווחה עדיפא לה שיתעשר או עונה עדיפא לה:
בקב ותיפלות - להיות בעלה עמה:
מעשרה קבין - להתעשר:
דברי ר"א - אמתני' קאי וסיפא דמתני' נקיט:
זו דברי ר"א - הנך עונות ויציאות שלא ברשות דמתני' דקתני התלמידים יוצאים לת"ת שלא ברשות שלשים יום:
סמכו רבנן - תלמידים שבדורנו סומכים על דבריו ויוצאין שלא ברשות:
ועבדי עובדא - כוותיה:
בנפשייהו - והוא בא להם ליטול מהם נפשות שנענשים ומתים:
מסכיא - תרגום של מצפה:
מע"ש כו' - שהוא ליל תענוג ושביתה והנאת הגוף:
כפו מטתו - כדת המתאבלים דחייבין בכפיית המטה:
איעסק לבריה - להשיא בתו של רבי חייא:
איכא פסולא - שלא היו מהוגנים לזוג אחד:
שפטיה בן אביטל - בן דוד היה אביטל שם אשת דוד ור' חייא אתי משמעי וזהו הפסול שר' היה מבית דוד ולא היתה בת הבאה משמעי הוגנת לבנו שלא היתה בת מלכים:
פסקו ליה תרתי סרי שנין - קודם שיכנוס:
אחלפוה קמיה - העבירו הנערה לפני החתן:
דעת קונך יש בך - שאמר להרחיק זמן חופתו וחזר וקרבה מרוב חיבת כלתו:
מעיקרא כתיב תביאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך - שיבאו לארץ ואח"כ יבנו לו מקדש:
ולבסוף אמר ועשו לי מקדש - במדבר:
איעקרא - נעשית עקרה כן דרך העומדות עשר שנים בלא בעל:
בשילהי הלוליה דר' שמעון - סוף ימי חופתו:
איעכב לי - המתן לי עד שיכלו ימי חופתי ואלך עמך לבי רב:
אישתנו שבילי דמתא - שנבנו בעיר בנינים חדשים ונסתמו בה מבואות:
לההיא רביתא - נערה:
סוי לבה - ראה לבה כלומר נדמה ללבה פתאום שזה בעלה:
לא איעביד כדעבד בר חכינאי - שנכנס לביתו פתאום:
יתיב קמיה - ולא היה האב מכירו:
חזיא - לבריה דמחדדן שמעתתיה:
אי הואי הכא - אילו הייתי כאן כשהנחתי בני קטן והלכתי הייתי מלמדו תורה והיה חכם כזה:
כלבא שבוע - שם א' מעשירי ירושלים שכל הנכנס לביתו רעב ככלב הי' יוצא שבע:
Sefaria
יומא ע״ד: · יבמות ל״ז: · יומא י״ח: · יומא ס״ז. · תְּהִלִּים א׳:ג׳
מסורת הש״ס