Ketubot — Daf 62b

אכולהו והא ששה חדשים קאמר אינו דומה מי שיש לו פת בסלו למי שאין לו פת בסלו

א"ל רבה בר רב חנן לאביי חמר ונעשה גמל מאי א"ל רוצה אשה בקב ותיפלות מעשרה קבין ופרישות:

הספנים אחת לששה חדשים דברי ר' אליעזר: אמר רב ברונא אמר רב הלכה כר"א אמר רב אדא בר אהבה אמר רב זו דברי ר' אליעזר אבל חכמים אומרים התלמידים יוצאין לת"ת ב' וג' שנים שלא ברשות אמר רבא סמכו רבנן אדרב אדא בר אהבה ועבדי עובדא בנפשייהו

כי הא דרב רחומי הוה שכיח קמיה דרבא במחוזא הוה רגיל דהוה אתי לביתיה כל מעלי יומא דכיפורי יומא חד משכתיה שמעתא הוה מסכיא דביתהו השתא אתי השתא אתי לא אתא חלש דעתה אחית דמעתא מעינה הוה יתיב באיגרא אפחית איגרא מתותיה ונח נפשיה

עונה של תלמידי חכמים אימת אמר רב יהודה אמר שמואל מע"ש לע"ש (תהלים א, ג) אשר פריו יתן בעתו אמר רב יהודה ואיתימא רב הונא ואיתימא רב נחמן זה המשמש מטתו מע"ש לע"ש

יהודה בריה דר' חייא חתניה דר' ינאי הוה אזיל ויתיב בבי רב וכל בי שמשי הוה אתי לביתיה וכי הוה אתי הוה קא חזי קמיה עמודא דנורא יומא חד משכתיה שמעתא כיון דלא חזי ההוא סימנא אמר להו רבי ינאי כפו מטתו שאילמלי יהודה קיים לא ביטל עונתו הואי (קהלת י, ה) כשגגה שיוצא מלפני השליט ונח נפשיה

רבי איעסק ליה לבריה בי רבי חייא כי מטא למיכתב כתובה נח נפשה דרביתא אמר רבי ח"ו פסולא איכא יתיבו ועיינו במשפחות רבי אתי משפטיה בן אביטל ורבי חייא אתי משמעי אחי דוד

אזיל איעסק ליה לבריה בי ר' יוסי בן זימרא פסקו ליה תרתי סרי שנין למיזל בבי רב אחלפוה קמיה אמר להו ניהוו שית שנין אחלפוה קמיה אמר להו איכניס והדר איזיל הוה קא מכסיף מאבוה א"ל בני דעת קונך יש בך

מעיקרא כתיב (שמות טו, יז) תביאמו ותטעמו ולבסוף כתיב (שמות כה, ח) ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

אזיל יתיב תרתי סרי שני בבי רב עד דאתא איעקרא דביתהו אמר רבי היכי נעביד נגרשה יאמרו ענייה זו לשוא שימרה נינסיב איתתא אחריתי יאמרו זו אשתו וזו זונתו בעי עלה רחמי ואיתסיאת:

רבי חנניה בן חכינאי הוה קאזיל לבי רב בשילהי הלוליה דר"ש בן יוחאי א"ל איעכב לי עד דאתי בהדך לא איעכבא ליה אזל יתיב תרי סרי שני בבי רב עד דאתי אישתנו שבילי דמתא ולא ידע למיזל לביתיה

אזל יתיב אגודא דנהרא שמע לההיא רביתא דהוו קרו לה בת חכינאי בת חכינאי מלי קולתך ותא ניזיל אמר ש"מ האי רביתא דידן אזל בתרה הוה יתיבא דביתהו קא נהלה קמחא דל עינה חזיתיה סוי לבה פרח רוחה אמר לפניו רבש"ע ענייה זו זה שכרה בעא רחמי עלה וחייה

רבי חמא בר ביסא אזיל יתיב תרי סרי שני בבי מדרשא כי אתא אמר לא איעביד כדעביד בן חכינאי עייל יתיב במדרשא שלח לביתיה אתא ר' אושעיא בריה יתיב קמיה הוה קא משאיל ליה שמעתא חזא דקא מתחדדי שמעתיה חלש דעתיה אמר אי הואי הכא הוה לי זרע כי האי

על לביתיה על בריה קם קמיה הוא סבר למשאליה שמעתתא קא בעי אמרה ליה דביתהו מי איכא אבא דקאים מקמי ברא קרי עליה רמי בר חמא (קהלת ד, יב) החוט המשולש לא במהרה ינתק זה ר' אושעיא בנו של רבי חמא בר ביסא

ר"ע רעיא דבן כלבא שבוע הוה חזיתיה ברתיה דהוה צניע ומעלי אמרה ליה אי מקדשנא לך אזלת לבי רב אמר לה אין איקדשא ליה בצינעה ושדרתיה שמע אבוה אפקה מביתיה אדרה הנאה מנכסיה אזיל יתיב תרי סרי שנין בבי רב כי אתא אייתי בהדיה תרי סרי אלפי תלמידי שמעיה לההוא סבא דקאמר לה עד כמה

to all.  But was it not stated ONCE IN SIX MONTHS?  — One who has bread in his basket is not like one who has no bread in his basket. Said Rabbah  son of R. Hanan to Abaye: What [is the law where] an ass-driver becomes a camel-driver?  — The other replied: A woman prefers one kab  with frivolity to ten kab  with abstinence. FOR SAILORS, ONCE IN SIX MONTHS. THESE ARE THE WORDS OF R. ELIEZER. R. Beruna  stated in the name of Rab:  The halachah follows R. Eliezer. R. Adda b. Ahabah, however, stated in the name of Rab: This is the view of R. Eliezer only. but the Sages ruled: Students may go away to study Torah without the permission [of their wives even for] two or three years. Raba stated: The Rabbis  relied on R. Adda b. Ahabah  and act accordingly at the risk of [losing] their lives.  Thus R. Rehumi who was frequenting [the school] of Raba at Mahuza  used to return home on the Eve of every Day of Atonement. On one occasion  he was so attracted by his subject [that he forgot to return home]. His wife was expecting [him every moment, saying.] 'He is coming soon,  he is coming soon'  As he did not arrive she became so depressed that tears began to flow from her eyes. He was [at that moment] sitting on a roof. The roof collapsed under him and he was killed. How often  are scholars to perform their marital duties? — Rab Judah in the name of Samuel replied: Every Friday night. That bringeth forth its fruit in its season,  Rab Judah, and some say R. Huna, or again. as others say. R. Nahman, stated: This [refers to the man] who performs his marital duty every Friday night. Judah  the son of R. Hiyya and son-in-law of R. Jannai was always spending his time  in the school house but every Sabbath eve  he came home. Whenever he arrived the people saw  a pillar of light moving before him. Once he was so attracted by his subject of study [that he forgot to return home]. Not Seeing  that Sign. R. Jannai said to those [around him], 'Lower  his bed,  for had Judah been alive he would not have neglected the performance of his marital duties'. This [remark] was like an error that proceedeth from the ruler,  for [in consequence] Judah's  soul returned to its eternal rest. Rabbi was engaged in the arrangements for the marriage of his son into the family of R. Hiyya,  but when the kethubah  was about to be written the bride passed away.  'Is there, God forbid', said Rabbi, 'any taint [in the proposed union]?'  An enquiry was instituted  into [the genealogy of the two] families [and it was discovered that] Rabbi descended from Shephatiah  the son of Abital  while R. Hiyya descended from Shimei a brother of David. Later  he  was engaged in preparations for the marriage of his son into the family of R. Jose b. Zimra. It was agreed that he  should spend twelve years at the academy.  When the girl was led before him  he said to them, 'Let it  be six years'. When they made her pass before him [a second time] he said,'I would rather marry [her first] and then proceed [to the academy]'. He felt abashed  before his father, but the latter said to him.'My son, you  have the mind of your creator;  for in Scripture it is written first, Thou bringest them in and plantest them  and later it is written, And let them make Me a sanctuary. that I may dwell among them.  [After the marriage] he departed and spent twelve years at the academy. By the time he returned his wife  had lost the power of procreation. 'What shall we do?', said Rabbi. 'Should we order him to divorce her, it would be said: This poor soul waited in vain! Were he to marry another woman, it would be said: The latter is his wife and the other his mistress.' He prayed for mercy to be vouchsafed to her, and she recovered. R. Hanania b. Hakinai was about to go away to the academy towards the conclusion of R. Simeon b. Yohai's wedding. 'Wait for me', the latter said to him, 'until I am able to join you'.  He, however, did not wait for him but went away alone and spent twelve years at the academy. By the time he returned the streets of the town were altered and he was unable to find the way  to his home. Going down to the river bank and sitting down there he heard a girl being addressed thus: 'Daughter of Hakinai, O, daughter of Hakinai, fill up your pitcher and let us go!' 'It is obvious',  he thought, 'that the girl is ours', and he followed her. [When they reached the house] his wife was sitting and sifting flour. She  lifted up her eyes and seeing him, was so overcome with joy  that she fainted.  'O, Lord of the universe', [the husband] prayed to Him, 'this poor soul; is this her reward?'  And so he prayed for mercy to be vouchsafed to her and she revived. R. Hama b. Bisa went away [from home and] spent twelve years at the house of study. When he returned he said, 'I will not act as did b. Hakina'.  He therefore entered the [local] house of study and sent word to his house. Meanwhile his son, R. Oshaia  entered, sat down before him and addressed to him a question on [one of the] subjects of study. [R. Hama]. seeing how well versed he was in his studies, became very depressed. 'Had I been here,'  he said, 'l also could have had such a child'.- [When] he entered his house his son came in, whereupon [the father] rose before him, believing that he wished to ask him some [further] legal questions. 'What  father', his wife chuckled,  'stands up before a son!' Rami b. Hama applied to him [the following Scriptural text:] And a threefold cord is not quickly broken  is a reference to R. Oshaia, son of R. Hania. son of Bisa. R. Akiba was a shepherd of Ben Kalba Sabua.  The latter's daughter. seeing how modest and noble [the shepherd] was, said to him, 'Were I to be betrothed to you. would you go away to [study at] an academy?' 'Yes', he replied. She was then secretly betrothed to him and sent him away. When her father heard [what she had done] he drove her from his house and forbade her by a vow to have any benefit from his estate. [R. Akiba] departed. and spent twelve years at the academy. When he returned home he brought with him twelve thousand disciples. [While in his home town] he heard an old man saying to her, 'How long