חגיגה

וקא מחריא תנורא - מכבדת את התנור:

אותיבתיה אגבה דכרעה - הושיבתו על גב רגלה ונכות והורע מזלה:

דרעינא להו אנא - איני מוסרן לשומר המתים ששמו דומה אלא מתגלגלין עמי ושטין בעולם עד שיתמלאו שנותיו והוא קרוי דור:

דמעביר במיליה - מעביר על מדותיו:

דמטו - נתבשלו:

הני מינטרן - אותן שלא בישלו כל צורכן אין ממהרות לירקב:

היינו דכתיב כו' - הטובות ירא פן ירקבו אף הבחורים הצדיקים נאחזין למיתה פן יחטאו:

אדזוטר - בעודו בחור:

אי בעי האי מרבנן - להיות הולך בדרך טובים הוי חיי:

מבעט ברבותיו הוה - רבי אלכסנדרי היה מכיר בו שלא היה מן הקדושים וכתיב וטוב לא יהיה לרשע ולא יאריך ימים כצל אשר איננו ירא מלפני האלהים (קהלת ח׳:י״ג) ותניא במסכת קדושין (דף לג:) מורא זו איני יודע מהו כשהוא אומר והדרת פני זקן ויראת מאלהיך (ויקרא י״ט:ל״ב ) הוי אומר מורא זו כבוד חכמים:

קלות כחמורות - עושקי שכר שכיר כמנאפים ומכשפים:

ומטי גר - בהאי קרא כתיב:

ולא יראוני - ובהא קרא כתיב:

כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם - ואף על הנעלמות ממנו שעשה שוגג הוא מביאו במשפט:

על כל - אפי' דבר מועט במשמע:

ונמאס - קצה דעת חבירו בדבר:

מאי אם טוב - דמשמע אף על הטובה מביאו במשפט:

שאינו מחותך - שאינו מנוקר מן החלב ומן הגידין האסורים:

בערבי שבתות - שמתוך שממהרין לעשות צורכי שבת אינן נותנין לב אם מנוקר הוא:

צרות סמוכות זו לזו - לשון וכעסתה צרתה (שמואל א א׳:ו׳) שתי נשים יחד:

זיבורא ועקרבא - נקיט הכי משום דאמרינן במסכת ע"ז בפרק אין מעמידין (עבודה זרה דף כח:) חמימי לעקרבא וקרירי לזיבורא וחילופא סכנתא הלכך היכא דנכתיה זיבורא ועקרבא נעשות צרות זו לזו דלית ליה תקנתא לא בקרירי דקשה לעקרב ולא בחמימי דקשה לזיבורא:

זה הממציא מעות לעני בשעת דוחקו - אלעיל קאי אם טוב ואם רע הרגיל להמציא צדקתו לעני בשעת דוחקו ולא קודם שעת הדחק שיכול לבקש מזונותיו ולקנותן בשעת הזול:

לעללא - לקנות התבואה דמתרגם ועללת ארעא (ויקרא כה):

לתליתא - להפסד ולאיבוד כך שמעתי ולי נראה לקנות בשעת הדחק מזון שהוא תולה בסלו כדאמר מר (פסחים דף קיא:) תלא סילתא תלא מזוני תלאי בביתא קשה לעניותא: