תלמוד בבלי
חגיגה
דף ה׳ ע״ב
אינו מהן - מזרע ישראל דכתיב והסתרתי פני מהם (דברים ל״א:י״ז) שצועק מצרות הבאות עליו ואינו נענה שלא יבואו:
והיה לאכול - שהעובדי כוכבים שוללין ממונו:
וגרבוהו - שללוהו:
בחלום אדבר בו - ביום ההוא קא דייק ביום ולא בלילה שמראין לו חלום כדי שיתפלל על הדבר:
ידו נטויה - להגן עליו:
אפיקורסים - שאינם מאמינים לדברי רז"ל כגון צדוקים:
אחוי ליה - על ידי סימן רמז לו החזיר פניו:
במחוג - ברמז:
נסרחה חכמתם - באדום כתיב האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים מישראל:
לנגדך - בשוה:
שיחה יתירה - דברי שחוק שלפני תשמיש:
כדלא טעים תבשילא - שרעב לאכול כלומר מתאוה לתשמיש:
בבתי גואי - איכא דכתיב במסתרים:
הכי גרסינן ובבתי בראי ליכא והכתיב ויקרא - וכל קריאה השמעת קול היא:
מאיגרא רם לבירא עמיקתא - כמה גדולה נפילה זו אין לך גבוה ובור עמוק כמשמים לארץ:
תקפיה - רבי לר' חייא ואזיל רבי בהדיה:
כי הוו מיפטרי מקמיה - שנטלו ממנו רשות:
איכו השתא - אם לא באתי עמך והאמנתי לך מנעתני מברכה זו:
מנא לך - שכל כך גדולה הקבלת פנים:
כדקש - כשהזקין רבי יעקב:
היה רגיל כו' - מהלך שלשה חדשים היה מביתו לבית המדרש ונוסע מביתו אחר הפסח ולומד יום אחד וחוזר לביתו לשמח את אשתו בחג הסוכות:
Sefaria
מועד קטן י״ז: · סוטה מ״ו: · יִרְמְיָהוּ י״ג:י״ז · דִּבְרֵי הַיָּמִים א ט״ז:כ״ז · יְשַׁעְיָהוּ כ״ב:י״ב · יְשַׁעְיָהוּ ל״ג:ז׳ · יִרְמְיָהוּ י״ג:י״ז · אֵיכָה ב׳:א׳ · יְשַׁעְיָהוּ נ״א:ט״ז · דְּבָרִים ל״א:י״ח · בְּמִדְבַּר י״ב:ו׳ · תְּהִלִּים מ״ט:י׳ · אִיּוֹב י״ב:ד׳ · סוכה מ״ו. · יְשַׁעְיָהוּ נ״ח:ב׳ · קידושין ל״ח. · בְּמִדְבַּר י״ד:ל״ד · יִרְמְיָהוּ מ״ט:ז׳ · בְּרֵאשִׁית ל״ג:י״ב
מסורת הש״ס