ברכות

עת רצון – אלמא יש שעה שהיא של רצון:

כביר לא ימאס – תפלת הרבים לא ימאס:

מקרב לי – ממלחמות הבאות עלי:

כי ברבים היו עמדי – שהתפללו עמי:

פדה בשלום – זה שעסק בדברי שלום דהיינו תורה דכתיב וכל נתיבותיה שלום (משלי ג׳:י״ז) וכן גמילות חסדים נמי שלום הוא שמתוך שגומל חסד בגופו לחבירו הוא מכיר שהוא אוהבו ובא לידי אחוה ושלום:

הנני נותשם מעל אדמתם – סיפיה דקרא הוא:

מקדמי – שחרית:

מחשכי – ערבית כלומר מאריכין בבית הכנסת:

שיעור של שני פתחים – רוחב יכנס לפנים שלא ישב סמוך לפתח דנראה עליו כמשוי עכוב בית הכנסת ויהא מזומן סמוך לפתח לצאת:

יתפלל לעת מצא – יתפלל שיהו מצויין לו כשיצטרך:

לעת מצא זו מיתה – שימות במיתה יפה ונחה:

אסכרא – אישטר"אנגולמנט בלע"ז שבתוך הגוף:

כחיזרא בגבבא דעמרא דלאחורי נשרא – כענפי הסירים הנסבכים בגזת הצמר כשאדם נותק בחזקה ומשליך לאחור שאי אפשר שלא ינתק הצמר עמה:

כפיטורי בפי ושט – ים אוקיינוס יש בו מקומות שאינו מקבל ברזל ומחברין לוחי הספינה ע"י חבלים ועקלים שתוחבי' בנקביו ותוקעין אותו בדוחק לפי שהם גסין כמדת הנקב:

פיטורי – חבלים דמתרגמינן ופטורי ציצים (מלכים א ו׳:י״ח) אטונין:

בפי ושט – הוא הנקב שהוא עגול כפי ושט:

כמשחל בניתא מחלבא – כמושך נימת שער מתוך החלב:

זיבולא בתרייתא שלמא – שיהא לו שלום כל ימי חייו ואף ביום קבורתו עד השלכת עפר האחרונה שבכיסוי קבורתו:

זיבולא – פלא"דא בלע"ז:

לעת מצא זה בית הכסא – שיהא דר במקום שיש בית הכסא סמוך לו לפי שהיתה קרקע של בבל מצולת מים ואין יכולין לחפור שם חפירות והיו צריכין לצאת בשדות ולהתרחק מאד:

המצויינים – ציון ואסיפת צבור:

ביני עמודי – שבית המדרש נכון עליהם מלמעלה:

שכל זמן ששמעי בן גרא קיים כו' – דסמוך למיתת שמעי כתיב ויתחתן שלמה את פרעה (מלכים א ג׳:א׳):

הא דכייף ליה – אם כפוף הוא לרבו לקבל תוכחתו ידור אצלו. ואם לאו טוב להתרחק ממנו ויהי שוגג ואל יהי מזיד:

מהדר אפיה וגריס – משנתו כשקורין בספר תורה:

ישלים פרשיותיו – של כל שבת ושבת: