תלמוד בבלי
ברכות
דף ח׳ ע״ב
ואפ' עטרות ודיבון – שאין בו תרגום:
מעלה עליו הכתוב כו' – והכי קאמר קרא הכינו עצמכם בתשעה לחדש לענוי המחרת והרי הוא בעיני כענוי היום:
לאקדומינהו – לסדר כל הפרשיות בשבת אחת או בשתי שבתות:
עד שישחוט את הורידין – כדי שיצא כל הדם ולא אמר כן אלא בעוף הואיל וצולהו כולו כאחד:
מחמת אונסו – שחלה או שנטרד בדוחק מזונות הזהרו בו לכבדו:
שברי לוחות מונחות בארון – דכתיב (דברים י׳:ב׳) אשר שברת ושמתם בארון אף השברים תשים בארון:
משום סכנה – שלא יקוץ ידו:
משום קלקול סעודה – אף בחבורה קטנה יצא דם וילכלך את המאכל וימאיס את המסובין:
בלא ק"ש – שתהא מטתך דומה למטת ארמית:
ארמית ממש – על מטת ארמית:
מעשה דרב פפא – שאמרה לו שב על המטה והיה בנה מת מוטל עליה והיתה רוצה להעליל עליו ולומר שישב עליו והרגו:
אסור לעבור וכו' – שנראה כמבריח עצמו מפתח בית הכנסת שבמזרח:
על גב היד – את יד חברו הוא נושק ודרך חשיבות הוא זה מפני הרוק:
אלא בשדה – דאמרי אינשי אזנים לכותל:
בדבר אחר – תשמיש:
אני צויתי למקודשי – במפלת בבל כתיב אני צויתי את מלכי פרס ומדי לבא ולהשחיתה:
ליליא הוא – עד הנץ החמה:
דקיימי בההיא שעתא – הלכך זמן ק"ש דיום הוא דגבי קרית שמע ובקומך כתיב והא קיימי:
Sefaria
בְּמִדְבַּר ל״ב:ג׳ · חולין פ״ד: · פסחים קי״א. · בְּרֵאשִׁית ל״א:ד׳ · יְשַׁעְיָהוּ י״ג:ג׳ · יְשַׁעְיָהוּ י״ג:ג׳ · ראש השנה כ״ח. · וַיִּקְרָא כ״ג:ל״ב · פסחים ס״ח: · ראש השנה ט׳. · יומא פ״א: · סנהדרין צ״ט: · וַיִּקְרָא כ״ג:כ״ז · שבת כ״ג: · מנחות צ״ט. · שְׁמוֹת ל״ב:י״ט · דְּבָרִים י׳:ב׳ · פסחים קי״ב:
מסורת הש״ס
חולין פ״ד: · פסחים קי״א. · ראש השנה כ״ח. · פסחים ס״ח: · ראש השנה ט׳. · יומא פ״א: · סנהדרין צ״ט: · שבת כ״ג: · פסחים קי״ב: