תלמוד בבלי
ברכות
דף ז׳ ע״ב
אדני אלהים – כתוב באל"ף דל"ת:
הפעם אודה את ה' – לפי שראתה ברוח הקדש שיעקב מעמיד שנים עשר שבטים ולו ארבע נשים כיון שילדה בן רביעי הודית על חלקה שעלה יותר מן החשבון המגיע לה:
ראו מה בין בני לבן חמי – על שם העתיד קראה שמו כדאמרינן לקמן שמא גרים:
רות – המואביה משום דאיירי בפירושי השמות נקט לה:
למה רגשו גוים – מה תועלת להם אלמא דבר קל הוא בעיניו:
מי שלבו נוקפו – הירא מעבירות שבידו:
אומר כן – מפרש אל תתחר במרעים אל תתקוטט והוא אינו כן אלא אל תתחר במרעים להתגרות במעשיהם לומר אעשה כן גם אני:
ואומר אל יקנא לבך בחטאים כי אם ביראת ה' כל היום – אפשר לומר אל תתקוטט עם רשעים כי אם ביראת ה' יראי ה' אלא על כרחך אל יקנא לבך לעשות כמותן:
יחילו – יצליחו. וחבירו על כן לא יחיל טובו (איוב כ׳:כ״א):
מרום משפטיך מנגדו – מסולקין דיניך ברחוק הימנו:
יפיח בהם – בנפיחתו הוא דוחה אותם כקש:
ושמתי מקום – סיפיה דקרא ולא יוסיפו בני עולה לענותו:
כתיב לענותו – בספר שמואל:
וכתיב לכלותו – בדברי הימים (א יז):
בתחלה – כשנבנה הבית נבנה על מנת שלא לענות עוד אויבים לישראל:
ולבסוף – כשחטאו נגזר עליהם ענוי ותפלתם מגינה עליהם מן הכליון:
לא יכילנא – תש כחי: