תלמוד בבלי
ברכות
דף ל״ב ע״א
דכתיב ואשר הרעותי – רישא דקרא אוספה הצולעה והנדחה אקבצה ואשר הרעותי אני גרמתי להם שבראתי יצר הרע:
אלמלא שלש מקראות הללו – שמעידין שיש ביד הקדוש ברוך הוא לתקן יצרנו ולהסיר יצר הרע ממנו:
נתמוטטו – רגלינו במשפט אבל עכשיו יש לנו פתחון פה שהוא גרם לנו שברא יצר הרע:
הטיח – לשון זריקה כמו כמטחוי קשת (בראשית כא):
אין ארי נוהם – שמח ומשתגע ומזיק:
מלי כריסיה זני בישי – מילוי הכרס הוא ממיני חטאים הרעים. זני מתרגמינן למינהו לזנוהי (בראשית א):
הרף ממני – הראהו שיש כח בידו למחול ע"י תפלה:
הניחה לי – משמע שהיה אוחז בו:
שלש רגלים – אברהם יצחק ויעקב:
שהחלהו – הפציר בו אנויי"ר בלע"ז:
נדרו – דבורו שאמר ואכלם:
שמסר עצמו למיתה – ויחל לשון חלל:
שהחלה עליהם מדת רחמים – כמו יחולו על ראש יואב (שמואל ב ג׳:כ״ט) לשון הניח:
שאחזתו אחילו גרס:
אשתא דגרמי – מוליי"ר בלע"ז:
אשר נשבעת להם בך – שנאמר בעקדת יצחק בי נשבעתי (בראשית כב):
עד כאן – עד ככוכבי השמים:
מכאן ואילך דברי הרב – אמר לו אעשה כדבריך:
דברים שאמרת לי – בסנה אמרת לי אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ טובה ורחבה (שמות ג׳:י״ז):
החייתני – בפני האומות: