תלמוד בבלי
ברכות
דף ל״א ע״ב
שצריך להודיעו – הנחשד צריך לנקות את עצמו ולהודיע את חושדו שאין בו אותו דבר מגונה:
לפני בת בליעל – אל תתנני כבת בליעל לחשדני בשכרות:
ואסתתר – אתייחד עם אחרים ויחשדני בעלי:
פלסתר – שקר:
שלש אמתות – דריש להו לשון מיתה:
בדקי מיתה – שהאשה נבדקת בהן בשעת הסכנה שאם ימצא בה אחד מהם תמות:
נדה וחלה והדלקת נר – של שבת על ג' עברות הללו נשים מתות וטעמא יליף במסכת שבת (ד' לא:):
שמובלע בין אנשים – רב דימי מפרש לה לא ארוך ולא גוץ וכו':
אלם – פי' עב:
צחור – רו"ש בלע"ז:
גיחור – שהוא לבן יותר מדאי:
ולא חכם – יותר מדאי שלא יהיה תימה בעיני הבריות ומתוך שנדברין בו שולטת בו עין הרע:
הנצבת עמכה – משמע אף הוא עמה בעמידה:
אל הנער הזה – על זה ולא לאחר מכאן שחטא לעלי ורצה לענשו ולהתפלל שינתן לה בן אחר:
והקריבו הכהנים – אמרו בפרק קמא דחגיגה (ד' יא.) והקריבו זה קבלת הדם:
של שבעים שנה – כלומר אפילו נגזר עליו מנעוריו לפי שתענית קשה בשבת לפי שהכל מתענגים בו והוא מתענה:
תעניתא לתעניתא – יתענה למחר:
ותתפלל על ה' – כך כתוב הוא במקרא ולא גרסינן הכא אל תקרי:
שחזר והודה לאליהו – לדבריו הודה לאחר זמן בנבואת נביאים אחרים:
Sefaria
שְׁמוּאֵל א א׳:ט״ו · כתובות ס״ח. · דְּבָרִים י״ג:י״ד · שְׁמוּאֵל א א׳:ט״ז · שְׁמוּאֵל א א׳:י״ז · ברכות ז׳: · שְׁמוּאֵל א א׳:י״א · סנהדרין ק״ח: · בְּמִדְבַּר ה׳:כ״ח · בְּמִדְבַּר ה׳:י״ח · בְּמִדְבַּר ה׳:י״ב · סוטה כ״ו. · סוטה כ״ו. · שְׁמוּאֵל א א׳:י״א · שבת ל״ב. · תְּהִלִּים צ״ט:ו׳ · שְׁמוּאֵל א א׳:כ״ו · שְׁמוּאֵל א א׳:כ״ה · שְׁמוּאֵל א א׳:כ״ז · וַיִּקְרָא א׳:ה׳ · עירובין ס״ג. · שְׁמוּאֵל א א׳:י״ג · שְׁמוּאֵל א א׳:י׳ · תענית כ״ה. · סוכה נ״ג. · מגילה כ״ב: · מְלָכִים א י״ח:ל״ז
מסורת הש״ס
סוטה כ״ו. · שבת ל״ב. · תענית כ״ה. · סוכה נ״ג. · מגילה כ״ב: · כתובות ס״ח. · ברכות ז׳: · סנהדרין ק״ח: