Berakhot — Daf 32a

דכתיב (מיכה ד, ו) ואשר הרעותי:

אמר רבי חמא ברבי חנינא אלמלא שלש מקראות הללו נתמוטטו רגליהם של שונאי ישראל

חד דכתיב ואשר הרעותי וחד דכתיב (ירמיהו יח, ו) הנה כחומר ביד היוצר כן אתם בידי בית ישראל וחד דכתיב (יחזקאל לו, כו) והסירותי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר

רב פפא אמר מהכא (יחזקאל לו, כז) ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו

ואמר רבי אלעזר משה הטיח דברים כלפי מעלה שנאמר (במדבר יא, ב) ויתפלל משה אל ה' אל תקרי אל ה' אלא על ה'

שכן דבי רבי אליעזר בן יעקב קורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין

דבי רבי ינאי אמרי מהכא (דברים א, א) ודי זהב

מאי ודי זהב אמרי דבי ר' ינאי כך אמר משה לפני הקב"ה רבונו של עולם בשביל כסף וזהב שהשפעת להם לישראל עד שאמרו די הוא גרם שעשו את העגל

אמרי דבי ר' ינאי אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר

אמר רבי אושעיא משל לאדם שהיתה לו פרה כחושה ובעלת אברים האכילה כרשינין והיתה מבעטת בו אמר לה מי גרם ליך שתהא מבעטת בי אלא כרשינין שהאכלתיך

אמר רבי חייא בר אבא אמר ר' יוחנן משל לאדם אחד שהיה לו בן הרחיצו וסכו והאכילו והשקהו ותלה לו כיס על צוארו והושיבו על פתח של זונות מה יעשה אותו הבן שלא יחטא

אמר רב אחא בריה דרב הונא אמר רב ששת היינו דאמרי אינשי מלי כריסיה זני בישי שנאמר (הושע יג, ו) כמרעיתם וישבעו שבעו וירם לבם על כן שכחוני רב נחמן אמר מהכא (דברים ח, יד) ורם לבבך ושכחת את ה' ורבנן אמרי מהכא (דברים לא, כ) ואכל ושבע ודשן ופנה

ואי בעית אימא מהכא (דברים לב, טו) וישמן ישרון ויבעט אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר (הושע ב, י) וכסף הרביתי להם וזהב עשו לבעל:

(שמות לב, ז) וידבר ה' אל משה לך רד מאי לך רד אמר רבי אלעזר אמר לו הקדוש ב"ה למשה משה רד מגדולתך כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל ועכשיו ישראל חטאו אתה למה לי מיד תשש כחו של משה ולא היה לו כח לדבר וכיון שאמר (דברים ט, יד) הרף ממני ואשמידם אמר משה דבר זה תלוי בי מיד עמד ונתחזק בתפלה ובקש רחמים

משל למלך שכעס על בנו והיה מכהו מכה גדולה והיה אוהבו יושב לפניו ומתירא לומר לו דבר אמר המלך אלמלא אוהבי זה שיושב לפני הרגתיך אמר דבר זה תלוי בי מיד עמד והצילו:

(שמות לב, י) ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אבהו אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו מלמד שתפסו משה להקדוש ברוך הוא כאדם שהוא תופס את חבירו בבגדו ואמר לפניו רבונו של עולם אין אני מניחך עד שתמחול ותסלח להם:

(שמות לב, י) ואעשה אותך לגוי גדול וגו' אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם ומה כסא של שלש רגלים אינו יכול לעמוד לפניך בשעת כעסך כסא של רגל אחד על אחת כמה וכמה

ולא עוד אלא שיש בי בושת פנים מאבותי עכשיו יאמרו ראו פרנס שהעמיד עליהם בקש גדולה לעצמו ולא בקש עליהם רחמים:

(שמות לב, יא) ויחל משה את פני ה' אמר רבי אלעזר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שהחלהו ורבא אמר עד שהפר לו נדרו כתיב הכא ויחל וכתיב התם (במדבר ל, ג) לא יחל דברו ואמר מר הוא אינו מיחל אבל אחרים מחלין לו

ושמואל אמר מלמד שמסר עצמו למיתה עליהם שנאמר (שמות לב, לב) ואם אין מחני נא מספרך

אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שהחלה עליהם מדת רחמים

ורבנן אמרי מלמד שאמר משה לפני הקב"ה רבש"ע חולין הוא לך מעשות כדבר הזה

ויחל משה את פני ה' תניא רבי אליעזר הגדול אומר מלמד שעמד משה בתפלה לפני הקדוש ברוך הוא עד שאחזתו אחילו מאי אחילו אמר רבי אלעזר אש של עצמות מאי אש של עצמות אמר אביי אשתא דגרמי

(שמות לב, יג) זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך מאי בך אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקדוש ב"ה רבונו של עולם אלמלא נשבעת להם בשמים ובארץ הייתי אומר כשם ששמים וארץ בטלים כך שבועתך בטלה ועכשיו שנשבעת להם בשמך הגדול מה שמך הגדול חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים כך שבועתך קיימת לעולם ולעולמי עולמים:

(שמות לב, יג) ותדבר אליהם ארבה את זרעכם ככוכבי השמים וכל הארץ הזאת אשר אמרתי האי אשר אמרתי אשר אמרת מיבעי ליה

אמר רבי אלעזר עד כאן דברי תלמיד מכאן ואילך דברי הרב ורבי שמואל בר נחמני אמר אלו ואלו דברי תלמיד אלא כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא רבונו של עולם דברים שאמרת לי לך אמור להם לישראל בשמי הלכתי ואמרתי להם בשמך עכשיו מה אני אומר להם:

(במדבר יד, טז) מבלתי יכולת ה' יכול ה' מיבעי ליה

אמר רבי אלעזר אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע עכשיו יאמרו אומות העולם תשש כחו כנקבה ואינו יכול להציל אמר הקב"ה למשה והלא כבר ראו נסים וגבורות שעשיתי להם על הים אמר לפניו רבונו של עולם עדיין יש להם לומר למלך אחד יכול לעמוד לשלשים ואחד מלכים אינו יכול לעמוד

אמר ר' יוחנן מנין שחזר הקדוש ברוך הוא והודה לו למשה שנאמר (במדבר יד, כ) ויאמר ה' סלחתי כדברך תני דבי רבי ישמעאל כדבריך עתידים אוה"ע לומר כן

אשרי תלמיד שרבו מודה לו

(במדבר יד, כא) ואולם חי אני אמר רבא אמר רב יצחק מלמד שאמר לו הקדוש ב"ה למשה משה החייתני בדבריך:

דרש רבי שמלאי לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחר כך יתפלל מנלן ממשה דכתיב (דברים ג, כג) ואתחנן אל ה' בעת ההיא וכתיב ה' אלהים אתה החלות להראות את עבדך את גדלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורותיך וכתיב בתריה אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וגו':

(סימן מעשי"ם צדק"ה קרב"ן כה"ן תעני"ת מנע"ל ברז"ל):

Because it says, And whom I have wronged. R. Hama said in the name of R. Hanina: But for these three texts,  the feet of Israel's enemies  would have slipped. One is Whom I have wronged; a second, Behold as the clay in the potter's hand, so are ye in My hand, O house of Israel;  the third, And I will take away the stony heart out of your flesh, and I will give you a heart of flesh.  R. papa said: We learn it from here: And I will put My spirit within you and cause you to walk in My statutes. R. Eleazar also said: Moses spoke insolently towards heaven, as it says, And Moses prayed unto the Lord.  Read not el [unto] the Lord, but 'al [upon] the Lord, for so in the school of R. Eliezer alefs were pronounced like 'ayins and 'ayins like alefs. The school of R. Jannai learnt it from here: And Di-Zahab.  What is 'And Di-Zahab'? They said in the school of R. Jannai: Thus spoke Moses before the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, the silver and gold [zahab] which Thou didst shower on Israel until they said, Enough [dai], that it was which led to their making the Calf. They said in the school of R. Jannai: A lion does not roar over a basket of straw but over a basket of flesh. R. Oshaia said: It is like the case of a man who had a lean but large-limbed cow. He gave it lupines to eat and it commenced to kick him. He said to it: What led you to kick me except the lupines that I fed you with? R. Hiyya b. Abba said: It is like the case of a man who had a son; he bathed him and anointed him and gave him plenty to eat and drink and hung a purse round his neck and set him down at the door of a bawdy house. How could the boy help sinning? R. Aha the son of R. Huna said in the name of R. Shesheth: This bears out the popular saying: A full stomach is a bad sort, as It says, When they were fed they became full, they were filled and their heart was exalted; therefore they have forgotten Me.  R. Nahman learnt it from here: Then thy heart be lifted up and thou forget the Lord.  The Rabbis from here: And they shall have eaten their fill and waxen fat, and turned unto other gods.  Or, if you prefer, I can say from here. But Jeshurun waxed fat and kicked.  R. Samuel b. Nahmani said in the name of R. Jonathan. Whence do we know that the Holy One, blessed be He, in the end gave Moses right? Because it says, And multiplied unto her silver and gold, which they used for Baal. And the Lord spoke unto Moses, Go, get thee down.  What is meant by 'Go, get thee down'? R. Eleazar said: The Holy One, blessed be He, said to Moses: Moses, descend from thy greatness. Have I at all given to thee greatness save for the sake of Israel? And now Israel have sinned; then why do I want thee? Straightway Moses became powerless and he had no strength to speak. When, however, [God] said, Let Me alone that I may destroy them,  Moses said to himself: This depends upon me, and straightway he stood up and prayed vigorously and begged for mercy. It was like the case of a king who became angry with his son and began beating him severely. His friend was sitting before him but was afraid to say a word until the king said, Were it not for my friend here who is sitting before me I would kill you. He said to himself, This depends on me, and immediately he stood up and rescued him. Now therefore let Me alone that My wrath may wax hot against them, and that I may consume them, and I will make of thee a great nation.  R. Abbahu said: Were it not explicitly written, it would be impossible to say such a thing: this teaches that Moses took hold of the Holy One, blessed be He, like a man who seizes his fellow by his garment and said before Him: Sovereign of the Universe, I will not let Thee go until Thou forgivest and pardonest them. And I will make of thee a great nation etc. R. Eleazar said: Moses said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, seeing that a stool with three legs  cannot stand before Thee in the hour of Thy wrath, how much less a stool with one leg! And moreover, I am ashamed before my ancestors, who will now say: See what a leader he has set over them! He sought greatness for himself, but he did not seek mercy for them! And Moses besought [wa-yehal] the Lord his God.  R. Eleazar said: This teaches that Moses stood in prayer before the Holy One, blessed be He, Until he [so to speak] wearied Him [hehelahu]. Raba said: Until he remitted His vow for Him. It is written here wa-yehal, and it is written there [in connection with vows], he shall not break [yahel] his word;  and a Master has said: He [himself] cannot break, but others may break for him.  Samuel says: It teaches that he risked his life for them,  as it says, And if not, blot me, I pray Thee, out of Thy book which Thou hast written.  Raba said in the name of R. Isaac: It teaches that he caused the Attribute of Mercy to rest [hehelah] on them. The Rabbis say: It teaches that Moses said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, it is a profanation [hullin] for Thee to do this thing. And Moses besought the Lord. It has been taught: R. Eliezer the Great says: This teaches that Moses stood praying before the Holy One, blessed be He, until an ahilu seized him. What is ahilu? R. Eleazar says: A fire in the bones. What is a fire in the bones? Abaye said: A kind of fever. Remember Abraham, Isaac and Israel Thy servants, to whom Thou didst swear by Thyself.  What is the force of 'by Thyself'? R. Eleazar said: Moses said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, hadst Thou sworn to them by the heaven and the earth, I would have said, Just as the heaven and earth can pass away, so can Thy oath pass away. Now, however, Thou hast sworn to them by Thy great name: just as Thy great name endures for ever and ever, so Thy oath is established for ever and ever. And saidst unto them, I will multiply your seed as the stars of heaven and all this land that I have spoken of etc.  'That I have spoken of'? It should be, 'That Thou hast spoken of'!  — R. Eleazar said: Up to this point the text records the words of the disciple,  from this point the words of the master.  R. Samuel b. Nahmani, however, said: Both are the words of the disciple, only Moses spoke thus before the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, the things which Thou didst tell me to go and tell Israel in Thy name I did go and tell them in Thy name; now what am I to say to them? Because the Lord was not able [yekoleth].  It should be yakol!  R. Eleazar said: Moses said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, now the nations of the world will say, He has grown feeble like a female and He is not able to deliver. Said the Holy One, blessed be He, to Moses: Have they not already seen the wonders and miracles I performed for them by the Red Sea? He replied: Sovereign of the Universe, they can still say, He could stand up against one king, He cannot stand up against thirty. R. Johanan said: How do we know that in the end the Holy One, blessed be He, gave Moses right? Because it says, And the Lord said, I have pardoned according to thy word.  It was taught in the school of R. Ishmael: According to thy word: the nations of the world will one day say, Happy is the disciple to whom the master gives right! But in very deed, as I live.  Raba said in the name of R. Isaac: This teaches that the Holy One, blessed be He, said to Moses: Moses, you have revived Me  with your words. R. Simlai expounded: A man should always first recount the praise of the Holy One, blessed be He, and then pray. Whence do we know this? From Moses; for it is written, And I besought the Lord at that time,  and it goes on, O Lord God, Thou hast begun to show Thy servant Thy greatness and Thy strong hand; for what god is there in heaven and earth who can do according to Thy works and according to Thy mighty acts, and afterwards is written, Let me go over, I pray Thee, and see the good land etc. (Mnemonic: Deeds, charity, offering, priest, fast, lock, iron.)