Berakhot — Daf 32b

אמר ר' אלעזר גדולה תפלה יותר ממעשים טובים שאין לך גדול במעשים טובים יותר ממשה רבינו אעפ"כ לא נענה אלא בתפלה שנאמר (דברים ג, כו) אל תוסף דבר אלי וסמיך ליה עלה ראש הפסגה:

וא"ר אלעזר גדולה תענית יותר מן הצדקה מאי טעמא זה בגופו וזה בממונו:

וא"ר אלעזר גדולה תפלה יותר מן הקרבנות שנא' (ישעיהו א, יא) למה לי רוב זבחיכם וכתיב ובפרשכם כפיכם

א"ר יוחנן כל כהן שהרג את הנפש לא ישא את כפיו שנא' (ישעיהו א, טו) ידיכם דמים מלאו:

וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה שנאמר (איכה ג, ח) גם כי אזעק ואשוע שתם תפלתי ואע"פ ששערי תפלה ננעלו שערי דמעה לא ננעלו שנאמר (תהלים לט, יג) שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש

רבא לא גזר תעניתא ביומא דעיבא משום שנא' (איכה ג, מד) סכותה בענן לך מעבור תפלה:

וא"ר אלעזר מיום שחרב בית המקדש נפסקה חומת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים שנא' (יחזקאל ד, ג) ואתה קח לך מחבת ברזל ונתתה אותה קיר ברזל בינך ובין העיר:

א"ר חנין א"ר חנינא כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם מנא לן ממשה רבינו שנא' (דברים ט, כו) ואתפלל אל ה' וכתיב בתריה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא

איני והא א"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המאריך בתפלתו ומעיין בה סוף בא לידי כאב לב שנא' (משלי יג, יב) תוחלת ממושכה מחלה לב מאי תקנתיה יעסוק בתורה שנא' (משלי יג, יב) ועץ חיים תאוה באה ואין עץ חיים אלא תורה שנאמר (משלי ג, יח) עץ חיים היא למחזיקים בה לא קשיא הא דמאריך ומעיין בה הא דמאריך ולא מעיין בה

א"ר חמא בר' חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר (תהלים כז, יד) קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה':

ת"ר ארבעה צריכין חזוק ואלו הן תורה ומעשים טובים תפלה ודרך ארץ

תורה ומעשים טובים מנין שנא' (יהושע א, ז) רק חזק ואמץ מאד לשמור ולעשות ככל התורה חזק בתורה ואמץ במעשים טובים

תפלה מנין שנא' קוה אל ה' חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה'

דרך ארץ מנין שנא' (שמואל ב י, יב) חזק ונתחזק בעד עמנו וגו':

(ישעיהו מט, יד) ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני היינו עזובה היינו שכוחה אמר ר"ל אמרה כנסת ישראל לפני הקב"ה רבש"ע אדם נושא אשה על אשתו ראשונה זוכר מעשה הראשונה אתה עזבתני ושכחתני

אמר לה הקב"ה בתי י"ב מזלות בראתי ברקיע ועל כל מזל ומזל בראתי לו שלשים חיל ועל כל חיל וחיל בראתי לו שלשים לגיון ועל כל לגיון ולגיון בראתי לו שלשים רהטון ועל כל רהטון ורהטון בראתי לו שלשים קרטון ועל כל קרטון וקרטון בראתי לו שלשים גסטרא ועל כל גסטרא וגסטרא תליתי בו שלש מאות וששים וחמשה אלפי רבוא כוכבים כנגד ימות החמה וכולן לא בראתי אלא בשבילך ואת אמרת עזבתני ושכחתני

(ישעיהו מט, טו) התשכח אשה עולה אמר הקב"ה כלום אשכח עולות אילים ופטרי רחמים שהקרבת לפני במדבר אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואין שכחה לפני כסא כבודך שמא לא תשכח לי מעשה העגל אמר לה (ישעיהו מט, טו) גם אלה תשכחנה

אמרה לפניו רבש"ע הואיל ויש שכחה לפני כסא כבודך שמא תשכח לי מעשה סיני אמר לה (ישעיהו מט, טו) ואנכי לא אשכחך

והיינו דא"ר אלעזר א"ר אושעיא מאי דכתיב גם אלה תשכחנה זה מעשה העגל ואנכי לא אשכחך זה מעשה סיני:

חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת:

מנא הני מילי א"ר יהושע ב"ל אמר קרא (תהלים פד, ה) אשרי יושבי ביתך

ואמר ר' יהושע ב"ל המתפלל צריך לשהות שעה אחת אחר תפלתו שנא' (תהלים קמ, יד) אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

תניא נמי הכי המתפלל צריך שישהא שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנא' אשרי יושבי ביתך לאחר תפלתו מנין דכתיב אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך

תנו רבנן חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין שעה אחת וחוזרין ושוהין שעה אחת וכי מאחר ששוהין תשע שעות ביום בתפלה תורתן היאך משתמרת ומלאכתן היאך נעשית

אלא מתוך שחסידים הם תורתם משתמרת ומלאכתן מתברכת:

אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו:

אמר רב יוסף לא שנו אלא למלכי ישראל אבל למלכי עכו"ם פוסק

מיתיבי המתפלל וראה אנס בא כנגדו ראה קרון בא כנגדו לא יהא מפסיק אלא מקצר ועולה

לא קשיא הא דאפשר לקצר (יקצר ואם לאו פוסק)

ת"ר מעשה בחסיד אחד שהיה מתפלל בדרך בא שר אחד ונתן לו שלום ולא החזיר לו שלום המתין לו עד שסיים תפלתו לאחר שסיים תפלתו א"ל ריקא והלא כתוב בתורתכם (דברים ד, ט) רק השמר לך ושמור נפשך וכתיב (דברים ד, טו) ונשמרתם מאד לנפשותיכם כשנתתי לך שלום למה לא החזרת לי שלום אם הייתי חותך ראשך בסייף מי היה תובע את דמך מידי

א"ל המתן לי עד שאפייסך בדברים א"ל אילו היית עומד לפני מלך בשר ודם ובא חברך ונתן לך שלום היית

R. Eleazar said: prayer is more efficacious even than good deeds, for there was no-one greater in good deeds than Moses our Master, and yet he was answered only after prayer, as it says, Speak no more unto Me,  and immediately afterwards, Get thee up into the top of Pisgah. R. Eleazar also said: Fasting is more efficacious than charity. What is the reason? One is performed with a man's money, the other with his body. R. Eleazar also said: Prayer is more efficacious than offerings, as it says, To what purpose is the multitude of your sacrifices unto Me,  and this is followed by, And when ye spread forth your hands.  R. Johanan said: A priest who has committed manslaughter should not lift up his hands [to say the priestly benediction], since it says [in this context], 'Your hands are full of blood'. R. Eleazar also said: From the day on which the Temple was destroyed the gates of prayer have been closed, as it says, Yea, when I cry and call for help He shutteth out my prayer.  But though the gates of prayer are closed, the gates of weeping are not closed, as it says, Hear my prayer, O Lord, and give ear unto my cry; keep not silence at my tears.  Raba did not order a fast on a cloudy day because it says, Thou hast covered Thyself with a cloud so that no prayer can pass through. R. Eleazar also said: Since the day that the Temple was destroyed, a wall of iron has intervened between Israel and their Father in Heaven, as it says, And take thou unto thee an iron griddle, and set it for a wall of iron between thee and the city. R. Hanin said in the name of R. Hanina: If one prays long his prayer does not pass unheeded. Whence do we know this? From Moses our Master; for it says, And I prayed unto the Lord,  and it is written afterwards, And the Lord hearkened unto me that time also.  But is that so? Has not R. Hiyya b. Abba said in the name of R. Johanan: If one prays long and looks for the fulfilment of his prayer, in the end he will have vexation of heart, as it says, Hope deferred maketh the heart sick?  What is his remedy? Let him study the Torah, as it says, But desire fulfilled is a tree of life;  and the tree of life is nought but the Torah, as it says, She is a tree of life to them that lay hold on her!  — There is no contradiction: one statement speaks of a man who prays long and looks for the fulfilment of his prayer, the other of one who prays long without looking for the fulfilment of his prayer.  R. Hama son of R. Hanina said: If a man sees that he prays and is not answered, he should pray again, as it says, Wait for the Lord, be strong and let thy heart take courage; yea, wait thou for the Lord. Our Rabbis taught: Four things require to be done with energy,  namely, [study of] the Torah, good deeds, praying, and one's worldly occupation. Whence do we know this of Torah and good deeds? Because it says, Only be strong and very courageous to observe to do according to all the law:  'be strong' in Torah, and 'be courageous in good deeds. Whence of prayer? Because it says, 'Wait for the Lord, be strong and let thy heart take courage, yea, wait thou for the Lord'. Whence of worldly occupation? Because it says, Be of good courage and let us prove strong for our people. But Zion said, The Lord hath forsaken me, and the Lord hath forgotten me.  Is not 'forsaken' the same as 'forgotten'? Resh Lakish said: The community of Israel said before the Holy One, blessed be He: Sovereign of the Universe, when a man takes a second wife after his first, he still remembers the deeds of the first. Thou hast both forsaken me and forgotten me! The Holy One, blessed be He, answered her: My daughter, twelve constellations have I created in the firmament, and for each constellation I have created thirty hosts, and for each host I have created thirty legions, and for each legion I have created thirty cohorts, and for each cohort I have created thirty maniples, and for each maniple I have created thirty camps, and to each camp  I have attached three hundred and sixty-five thousands of myriads of stars, corresponding to the days of the solar year, and all of them I have created only for thy sake, and thou sayest, Thou hast forgotten me and forsaken me! Can a woman forsake her sucking child ['ullah]?  Said the Holy One, blessed be He: Can I possibly forget the burn-offerings ['olah] of rams and the firstborn of animals  that thou didst offer to Me in the wilderness? She thereupon said: Sovereign of the Universe, since there is no forgetfulness before the Throne of Thy glory, perhaps Thou wilt not forget the sin of the Calf? He replied: 'Yea, "these "23 will be forgotten'. She said before Him: Sovereign of the Universe, seeing that there is forgetfulness before the Throne of Thy glory, perhaps Thou wilt forget my conduct at Sinai? He replied to her: 'Yet "the I"24 will not forget thee'. This agrees with what R. Eleazar said in the name of R. Oshaia: What is referred to by the text, 'yea, "these" will be forgotten'? This refers to the sin of the Calf. 'And yet "the I" will not forget thee': this refers to their conduct at Sinai. THE PIOUS MEN OF OLD USED TO WAIT AN HOUR. On what is this based? — R. Joshua b. Levi said: On the text, Happy are they that dwell in Thy house.  R. Joshua b. Levi also said: One who says the Tefillah should also wait an hour after his prayer, as it says, Surely the righteous shall give thanks unto Thy name, the upright shall sit in Thy presence.  It has been taught similarly: One who says the Tefillah should wait an hour before his prayer and an hour after his prayer. Whence do we know [that he should wait] before his prayer? Because it says: 'Happy are they that dwell in Thy house'. Whence after his prayer? Because it says, 'Surely the righteous shall give thanks unto Thy name, the upright shall dwell in Thy presence'. Our Rabbis taught: The pious men of old used to wait for an hour and pray for an hour and then wait again for an hour. But seeing that they spend nine hours a day over prayer, how is their knowledge of Torah preserved and how is their work done? [The answer is] that because they are pious, their Torah is preserved  and their work is blessed. EVEN IF A KING GREETS HIM HE SHOULD NOT ANSWER HIM. R. Joseph said: This was meant to apply only to Jewish kings, but for a king of another people he may interrupt. An objection was raised: If one was saying Tefillah and he saw a robber  coming towards him or a carriage coming towards him, he should not break off but curtail it and clear off! — There Is no contradiction: where it is possible for him to curtail [he should curtail, otherwise he should break off]. Our Rabbis taught: It is related that once when a certain pious man was praying by the roadside, an officer came by and greeted him and he did not return his greeting. So he waited for him till he had finished his prayer. When he had finished his prayer he said to him: Fool!  is it not written in your Law, Only take heed to thyself and keep thy soul diligently,  and it is also written, Take ye therefore good heed unto your souls?  When I greeted you why did you not return my greeting? If I had cut off your head with my sword, who would have demanded satisfaction for your blood from me? He replied to him: Be patient and I will explain to you. If, [he went on], you had been standing before an earthly king and your friend had come and given you greeting, would you