תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף פ״ז ע״א
קנטרי - משקל גדול שקורין צנטינ"ר מאה מנה:
עובר לסוחר - מלמד שבכל מקום היה מתקבל בשקל ואיכא דוכתא דקרו לקנטיר תיקלא:
סולת - עדיף מקמח:
מכאן שהאשה עיניה צרה באורחין - היא אמרה קמח והוא סולת:
פירסה נדה - חזר להיות לה אורח כנשים:
כדי לחבבה על בעלה - להודיעו שהיא צנועה משאר חברותיה שאינה נראית וצריך לישאל אחריה:
על איו שבאליו (נקוד) - איו שלו נקוד והלמ"ד אינה נקודה:
לימדה תורה וכו' - והיינו נקודת איו דלא היו צריכין לישאל דיודעין היו שהיא באהל דכל נקודה עוקרת התיבה שאינה אלא לדרשה ודרוש מינה דרך ארץ:
באכסניא - אשת אושפיזא:
על ידי בעלה - לא שישאל לה לשלום אלא לבעלה ישאל מה שלום הגברת:
קמטין - פרוצנ"ש:
היא אמרה ואדוני זקן - אמר לו הקב"ה שהיא אמרה ואני זקנתי:
אסופי - ילד מן השוק ולא נודע של מי והמוצאו אוספו אל הבית:
בעא רחמי - כדי שיכירו בינו ובין בנו:
בעא רחמי והוה חולשא - שיחלה אדם לפני מותו ויצוה לביתו:
ואתפח - ונתרפא:
חליו אשר ימות בו - מכלל דחלה עוד שלא מת בו:
כי מורדיא דלברות - שם הנהר מורדיא עץ שרב החובל מנהיג בו הספינה לרחקה מן האבנים ומן המכשולים ובלע"ז גוביריניי"ל:
ואמר לו בעל הבית - הרי שכרך עלי כאחד מפועלי העיר:
משמנין ביניהן - לא בפחות ולא ביותר אלא כמנהג המדינה בינונית:
מתני' ואלו - פועלין:
אוכלין - ממה שעוסקין בו:
גמר מלאכה - כשתולשין אותו:
עד שלא נגמרה מלאכתו - למעשר ואם בר חלה הוא עד שלא נגמרה מלאכתו לחלה וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ' מקראי: