תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף פ״ז ע״א
קנטרי - משקל גדול שקורין צנטינ"ר מאה מנה:
עובר לסוחר - מלמד שבכל מקום היה מתקבל בשקל ואיכא דוכתא דקרו לקנטיר תיקלא:
סולת - עדיף מקמח:
מכאן שהאשה עיניה צרה באורחין - היא אמרה קמח והוא סולת:
פירסה נדה - חזר להיות לה אורח כנשים:
כדי לחבבה על בעלה - להודיעו שהיא צנועה משאר חברותיה שאינה נראית וצריך לישאל אחריה:
על איו שבאליו (נקוד) - איו שלו נקוד והלמ"ד אינה נקודה:
לימדה תורה וכו' - והיינו נקודת איו דלא היו צריכין לישאל דיודעין היו שהיא באהל דכל נקודה עוקרת התיבה שאינה אלא לדרשה ודרוש מינה דרך ארץ:
באכסניא - אשת אושפיזא:
על ידי בעלה - לא שישאל לה לשלום אלא לבעלה ישאל מה שלום הגברת:
קמטין - פרוצנ"ש:
היא אמרה ואדוני זקן - אמר לו הקב"ה שהיא אמרה ואני זקנתי:
אסופי - ילד מן השוק ולא נודע של מי והמוצאו אוספו אל הבית:
בעא רחמי - כדי שיכירו בינו ובין בנו:
בעא רחמי והוה חולשא - שיחלה אדם לפני מותו ויצוה לביתו:
ואתפח - ונתרפא:
חליו אשר ימות בו - מכלל דחלה עוד שלא מת בו:
כי מורדיא דלברות - שם הנהר מורדיא עץ שרב החובל מנהיג בו הספינה לרחקה מן האבנים ומן המכשולים ובלע"ז גוביריניי"ל:
ואמר לו בעל הבית - הרי שכרך עלי כאחד מפועלי העיר:
משמנין ביניהן - לא בפחות ולא ביותר אלא כמנהג המדינה בינונית:
מתני' ואלו - פועלין:
אוכלין - ממה שעוסקין בו:
גמר מלאכה - כשתולשין אותו:
עד שלא נגמרה מלאכתו - למעשר ואם בר חלה הוא עד שלא נגמרה מלאכתו לחלה וטעמא דכולה מתני' מפרש בגמ' מקראי:
Sefaria
בְּרֵאשִׁית י״ט:ג׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ה׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ז׳ · בְּרֵאשִׁית כ״ג:ט״ו · בְּרֵאשִׁית כ״ג:ט״ז · בְּרֵאשִׁית י״ח:ו׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ו׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ח׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ט׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:י״ב · בְּרֵאשִׁית י״ח:י״ב · בְּרֵאשִׁית י״ח:י״ג · יבמות ס״ה: · בְּרֵאשִׁית י״ח:י״ב · בְּרֵאשִׁית י״ח:י״ג · בְּרֵאשִׁית כ״א:ז׳ · בְּרֵאשִׁית כ״ה:י״ט · בְּרֵאשִׁית כ״ד:א׳ · סנהדרין ק״ז: · בְּרֵאשִׁית מ״ח:א׳ · מְלָכִים ב י״ג:י״ד · סנהדרין ק״ז: · סוטה מ״ז. · מְלָכִים ב י״ג:י״ד · מְלָכִים ב ב׳:כ״ג · בבא מציעא צ״ג.
מסורת הש״ס