תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף פ״ו ע״ב
ריבה להן - יותר על המנהג דכיון דלא צריך לאתנויי ואתני מזוני יתירי קאמר:
הללו - הקמח והסולת:
לעמילן של טבחים - חלות עשויות לכסות פי הקדרות לשאוב זוהמת התבשיל:
הללו - הבקר והצאן המנוין בזה הפסוק:
לציקי קדירה - אינו אלא למין מאכל ששמו ציקי קדירה אשרו"ד בלע"ז:
ברבורים - תרנגולין:
שאובסין אותן בעל כרחן - תוחבין להם מאכל בפיהם בחזקה:
תור - שור:
בדלא אניס - שלא עשה מלאכה:
בדלא אניסא - בגידול אפרוחין:
זגתא - תרנגולת:
פטניתא - המפטמת בבית לשון אחר בטניתא בעלת כרס:
דמשתכחא בי עצורי - בין הגיתות ואוכלת החרצנים:
דלא מצי פסיא קניא - שאינה יכולה לפסוע קנה מרוב שמנה:
קמא קמא דמטאי - ראשון שמגיע לאכול שנגמר בישולו:
לשונות בחרדל - מעדן מלכים ושרים הוא:
מאת ה' - כגון שלוים הגיז בעצמו:
יוקח נא מעט מים - על ידי שליח:
זכו לשלש - שלש מתנות שניתנו להם במדבר על ידי משה ואהרן:
זכו לעמוד ענן - עומד עליהם תמיד כדכתיב (במדבר י״ד:י״ד) ועננך עומד עליהם:
לבארה של מרים - היינו נמי והכית בצור ובעמוד ענן פליגי:
ורחצו רגליכם והשענו תחת העץ - שלא יכניס ע"ז בתוך ביתו שהערביים רגילין להשתחוות לאבק רגליהן והן נדמו לו כערביים:
כבר יצא ממנו ישמעאל - ממך יצא הרגיל לעשות כן:
הוציא חמה מנרתיקה - להזריח חמה בכח שלא יהו עוברי דרכים מצוים:
[תמן אמרי - בארץ ישראל]:
כיון דחזא - הקדוש ברוך הוא:
דקא אסר - אברהם את מילתו ושרי אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא:
היינו - דמעיקרא כתיב נצבים עליו ולבסוף כתיב וירץ לקראתם:
דיקא נמי - דחד הוא דאזיל להפך סדום:
Sefaria
מְלָכִים א ה׳:ב׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ז׳ · מְלָכִים א ד׳:כ׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ז׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ז׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ח׳ · סנהדרין צ״ד: · בְּרֵאשִׁית י״ח:ז׳ · בְּמִדְבַּר י״א:ל״א · שְׁמוֹת ט״ז:ד׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ח׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ח׳ · שְׁמוֹת י״ז:ו׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ט״ז · שְׁמוֹת י״ג:כ״א · בְּרֵאשִׁית י״ז:ו׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ד׳ · שְׁמוֹת י״ז:ו׳ · בְּרֵאשִׁית י״ז:ו׳ · בְּמִדְבַּר י״ד:י״ד · בְּרֵאשִׁית י״ח:ד׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:א׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ג׳ · בְּרֵאשִׁית י״ח:ב׳ · בְּרֵאשִׁית י״ט:א׳ · בְּרֵאשִׁית י״ט:כ״ה · בְּרֵאשִׁית י״ח:ה׳
מסורת הש״ס