Bava Metzia — Daf 86b

ריבה להן ומעשה נמי בר' יוחנן בן מתיא שאמר לבנו צא שכור לנו פועלים הלך ופסק להן מזונות וכשבא אצל אביו אמר לו בני אפילו אתה עושה להן כסעודת שלמה בשעתו לא יצאת ידי חובתך עמהן שהן בני אברהם יצחק ויעקב

למימרא דסעודתא דאברהם אבינו עדיפא מדשלמה והכתיב (מלכים א ה, ב) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור סולת וששים כור קמח עשרה בקר בריאים ועשרה בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברבורים אבוסים ואמר גוריון בן אסטיון משמיה דרב הללו לעמילן של טבחים ור' יצחק אמר הללו לציקי קדירה

ואמר ר' יצחק אלף נשים היו לשלמה כל אחת ואחת עשתה לו בביתה כך מאי טעמא זו סבורה שמא אצלי סועד היום וזו סבורה [שמא] אצלי סועד היום ואילו גבי אברהם כתיב (בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב ואמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה

התם תלתא תורי לתלתא גברי הכא לכל ישראל ויהודה שנאמר (מלכים א ד, כ) יהודה וישראל רבים כחול אשר על (שפת) הים

מאי ברבורים אבוסים אמר רב שאובסים אותן בעל כרחן ושמואל אמר שאבוסים ועומדים מאליהם ורבי יוחנן אמר מביאין תור ממרעיתו בדלא אניס ותרנגולת מאשפתה בדלא אניסא

אמר רבי יוחנן מובחר שבבהמות שור מובחר שבעופות תרנגולת אמר אמימר זגתא אוכמתא בי בטניתא דמשתכחא ביני עצרי דלא מציא פסיא קניא

(בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם אמר רב יהודה אמר רב בן בקר אחד רך שנים וטוב שלשה ואימא חד כדאמרי אינשי רכיך וטב

א"כ לכתוב רך טוב מאי וטוב ש"מ לדרשה אימא תרי מדטוב לדרשה רך נמי לדרשה

מתיב רבה בר עולא ואיתימא רב הושעיא ואיתימא רב נתן ברבי הושעיא (בראשית יח, ז) ויתן אל הנער וימהר לעשות אותו כל חד וחד יהביה לנער חד (בראשית יח, ח) ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם דקמא קמא דמטיא אייתי לקמייהו

ולמה לי תלתא תסגי בחד אמר רב חנן בר רבא כדי להאכילן שלש לשונות בחרדל אמר רבי תנחום בר חנילאי לעולם אל ישנה אדם מן המנהג שהרי משה עלה למרום ולא אכל לחם מלאכי השרת ירדו למטה ואכלו לחם ואכלו סלקא דעתך אלא אימא נראו כמי שאכלו ושתו

אמר רב יהודה אמר רב כל מה שעשה אברהם למלאכי השרת בעצמו עשה הקב"ה לבניו בעצמו וכל [מה] שעשה אברהם ע"י שליח עשה הקב"ה לבניו ע"י שליח

(בראשית יח, ז) ואל הבקר רץ אברהם (במדבר יא, לא) ורוח נסע מאת ה' ויקח חמאה וחלב (שמות טז, ד) הנני ממטיר לכם לחם מן השמים

(בראשית יח, ח) והוא עומד עליהם תחת העץ (שמות יז, ו) הנני עומד לפניך שם על הצור [וגו'] (בראשית יח, טז) ואברהם הולך עמם לשלחם (שמות יג, כא) וה' הולך לפניהם יומם

(בראשית יח, ד) יוקח נא מעט מים (שמות יז, ו) והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם

ופליגא דר' חמא בר' חנינא דאמר ר' חמא בר' חנינא וכן תנא דבי רבי ישמעאל בשכר שלשה זכו לשלשה בשכר חמאה וחלב זכו למן בשכר והוא עומד עליהם זכו לעמוד הענן בשכר יוקח נא מעט מים זכו לבארה של מרים

יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם אמר רבי ינאי ברבי ישמעאל אמרו לו וכי בערביים חשדתנו שהם משתחוים לאבק רגליהם כבר יצא ממנו ישמעאל

(בראשית יח, א) וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב פתח האוהל כחום היום מאי כחום היום אמר רבי חמא בר' חנינא אותו היום יום שלישי של מילה של אברהם היה ובא הקב"ה לשאול באברהם הוציא הקב"ה חמה מנרתיקה כדי שלא יטריח אותו צדיק באורחים

שדריה לאליעזר למיפק לברא נפק ולא אשכח אמר לא מהימנא לך היינו דאמרי תמן לית הימנותא בעבדי נפק איהו חזייה להקדוש ברוך הוא דקאי אבבא היינו דכתיב (בראשית יח, ג) אל נא תעבור מעל עבדך

כיון דחזא דקא אסר ושרי אמר לאו אורח ארעא למיקם הכא היינו דכתיב (בראשית יח, ב) וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים נצבים עליו וירא וירץ לקראתם מעיקרא אתו קמו עליה כי חזיוהו דהוה ליה צערא אמרו לאו אורח ארעא למיקם הכא

מאן נינהו שלשה אנשים מיכאל וגבריאל ורפאל מיכאל שבא לבשר את שרה רפאל שבא לרפא את אברהם גבריאל אזל למהפכיה לסדום והא כתיב (בראשית יט, א) ויבאו שני המלאכים סדומה בערב דאזל מיכאל בהדיה לשזביה ללוט דיקא נמי [דכתיב] (בראשית יט, כה) ויהפוך את הערים האל ולא כתיב ויהפכו שמע מינה

מאי שנא לגבי אברהם דכתיב (בראשית יח, ה) כן תעשה כאשר דברת ומאי שנא לגבי לוט דכתיב

he thereby increases [his obligations] to them.  And IT ONCE HAPPENED LIKEWISE THAT R. JOHANAN B. MATHIA SAID TO HIS SON, 'GO OUT AND ENGAGE LABOURERS.' HE WENT, AND AGREED TO SUPPLY THEM WITH FOOD. BUT WHEN HE RETURNED TO HIS FATHER, HE SAID TO HIM, 'MY SON, SHOULD YOU EVEN PREPARE A BANQUET FOR THEM LIKE SOLOMON'S, WHEN IN HIS GLORY, YOU CANNOT FULFIL YOUR DUTY, FOR THEY ARE THE CHILDREN OF ABRAHAM, ISAAC AND JACOB.' Shall we say that the meals of Abraham, the Patriarch, were superior to those of Solomon; but is it not written, And Solomon's provisions for one day were thirty measures of fine flour and three score measures of meal. Ten fat oxen, and twenty oxen out of the pastures, and an hundred sheep, besides harts, and roebucks, and fallowdeer, and fatted fowl:  whereon Gorion b. Astion said in Rab's name: These were for the cook's dough;  and R. Isaac said: These [animals] were but for the [mincemeat] puddings. Moreover, said R. Isaac, Solomon had a thousand wives, and each prepared this quantity in her own house. Why? Each reasoned, 'He may dine in my house to-day.' Whereas of Abraham it is said, And Abraham ran unto the herd, and fetched a calf tender and good:  whereon Rab observed: 'A calf,' means one; 'tender' — two; and 'good' — three!  — There the three calves were for three men, whereas here [the provisions enumerated] were for all Israel and Judah, as it is written, Judah and Israel were many, as the sand which is by the sea in multitude. What is meant by 'fatted fowl'? — Rab said: [Fowls] fed against their will. Samuel said: [Fowls] naturally fat. R. Johanan said: Oxen which had never toiled  were brought from the pastures, and likewise fowls [that had never toiled]  from their dungheaps. R. Johanan said: The best of cattle is the ox; the best of birds is the fowl. Amemar said: A fattened black hen  which moves about the vats, and which cannot step over a stick. And Abraham ran unto the herd and fetched a calf, tender and good. Rab said: 'A calf', means one; 'tender' — two; and 'good' — three. But perhaps it [all means] one, as people say, a tender and good [calf]? — If so, Scripture should have written, [a calf] tender, good; why 'and' good? This proves that it is for exegesis.  Then perhaps it means two?  — Since 'good' is for exegesis, 'tender' [too] is for the same purpose. Rabbah b. 'Ulla — others say, R. Hoshaia — and others again Say, R. Nathan son of R. Hoshaia objected: And he gave unto a young man; and he hasted to dress it?  — He gave each to one young man. [But is it not written] And he took butter and milk, and the calf which he had dressed, and set it before them?  — [This means,] each, as soon as it was ready, was brought before them. But why three? Would not one have sufficed? — R. Hanan b. Raba said: In order to offer them three tongues with mustard. R. Tanhum b. Hanilai said: One should never break away from custom. For behold, Moses ascended on High and ate no bread, whereas the Ministering Angels descended below and ate bread.  'And ate' — can you really think so! — But say, appeared to eat and drink. Rab Judah said in Rab's name: Everything which Abraham personally did for the Ministering Angels, the Holy One, blessed be He, did in person for his sons; and whatever Abraham did through a messenger,  the Holy One, blessed be He, did for his sons through a messenger. [Thus:] And Abraham ran unto the herd — And there went forth a wind from the Lord;  and he took butter, and milk  — Behold, I will rain bread from heaven for you;  and he stood by them under the tree — Behold, I will stand before thee there upon the rock, etc.;  And Abraham went with them to bring them on the way  — And the Lord went before them by day;  Let a little water, I pray you, be fetched  — and thou shalt smite the rock, and there shall come water out of it, that the people may drink.  But he is thus in conflict with R. Hama son of R. Hanina. For R. Hama son of R. Hanina said, and the School of Ishmael taught likewise: As a reward for three things [done by Abraham] they [his descendants] obtained three things. Thus: As a reward for, [and he took] butter and milk, they received the manna; as a reward for, And he stood by them, they received the pillar of cloud;  as a reward for, Let a little water, I pray you, be fetched, they were granted Miriam's well. Let a little water, I pray you, be fetched, and wash your feet:  R. Jannai son of R. Ishmael said: They [the travellers] protested to him [Abraham], 'Dost thou suspect us of being Arabs, who worship the dust on their feet? Ishmael has already issued from thee.' And the Lord appeared unto him in the plains of Mamre: and he sat in the tent door in the heat of the day.  What is meant by 'in the heat of the day'? — R. Hama son of R. Hanina said: It was the third day from Abraham's circumcision,  and the Holy One, blessed be He, came to enquire after Abraham's health; [moreover,] he drew the sun out of its sheath,  so that the righteous man [sc. Abraham] should not be troubled with wayfarers. He sent Eliezer out [to seek travellers], but he found none. Said he, 'I do not believe thee'. (Hence they say there — sc. in Palestine — slaves are not to be believed.) So he himself went out, and saw the Holy One, blessed be He, standing at the door; thus it is written, Pass not away, I pray thee, from thy servant.  But on seeing him tying and untying [the bandages of his circumcision], He said, 'It is not well that I stand here'; hence it is written, And he lifted up his eyes and looked, and lo, three men stood by him, and when he saw them, he ran to meet them:  at first they came and stood over him, but when they saw him in pain, they said, 'It is not seemly to stand here.' Who were the three men? — Michael, Gabriel, and Raphael. Michael came to bring the tidings to Sarah [of Isaac's birth]; Raphael, to heal Abraham;  and Gabriel, to overturn Sodom.  But is it not written, And there came the two angels to Sodom at even?  — Michael accompanied him to rescue Lot. [The Writ] supports this too, for it is written, And he overthrew those cities,  not, and they overthrew: this proves it. Why is it written in the case of Abraham, [And they said,] So do, as thou hast said;  whereas of Lot it is written,