תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף ע״ב ע״א
אית ליה זכיה - דתנן זכין לקטן בפרק מי שמת (ב"ב דף קנו:):
וזקפן עליו במלוה - לאחר זמן חישב עמו על הרבית וזוקף הכל ביחד במלוה וכתב לו שטר עליהם כך וכך אני חייב לפלוני:
וגובה את הרבית - דמשעת זקיפה הוי כגבוי:
בין כך ובין כך - אסיפא פליג וטעמא כדמפרש ואזיל שלא יאמרו כו':
שטר שיש בו רבית - שכתוב בו פלוני לוה מפלוני מנה ברבית כך וכך לזמן פלוני:
המוקדמין - למלוה:
פסולין - דבעי למיטרף לקוחות מזמן הכתוב בו ועדיין לא הלוה ושטר הלקוחות קודם למלוה וזה מוציא שטרו והוא קודם והוא שקר:
פסולים - ואינו טורף מן המשועבדין ואפילו מן המאוחר למלוה:
ר"מ היא - דקניס היתירא אטו איסורא:
שמא יגבה מן זמן ראשון - דאיכא דלא מסיק אדעתיה לדקדק כל כך בזמן הלואה לומר למלוה שטרך מוקדם ומקחי קדם להלואתך:
פרדיסא - כרם:
כבישנא - אטמין:
ואמינא לקוחה היא בידי - ואבד שטר המכירה ואבא מכח חזקה של ג' שנים דכולי האי לא מצינא למיזדהר בשטרא:
אזל - בעל הכרם:
אקנייה - במתנה בעדים:
לבנו קטן - כדי שלא תהא מכירתו מכירה שכשיוציא שטר מכירתו זה יוציא שטר מתנתו ולא גילה הדבר:
זוזי - מעות שהוא תובע ממנו שמוציא עליו שטר שמכרת לי כרם שאין שלך וקבלת מעותיי וכתבת לי אחריות:
כמלוה בשטר דמו - דהא כתב ליה אחריות: