בבא מציעא

בכדי חייו - התירו לו ויותר מכאן אסור מדרבנן דלמא אתי למיסרך:

רבינא אמר - מתניתין דקתני מלוין אותן ברבית בתלמיד חכם עסקינן:

טעמא מאי אמרו רבנן - רבית נכרי אסור שמא ירגיל הנכרי אצלו וילמד ממעשיו לא גרסינן דלמא אתי למיסרך:

אם כסף תלוה את עמי - עמי ונכרי באין ללוות. עמי קודם:

ענייך ועניי עירך - עניים שהם קרובין וממשפחתך:

ענייך קודמין - דכתיב עמך. הקרובין לך:

עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת - דהנך הוו עמך טפי:

יורד עמו לחייו - רגיל להתקוטט עמו כאילו הכהו וכאילו בא להורגו ואני שמעתי רשאי לירד לתוך אומנותו של חבירו ולמעט מזונותיו של חבירו וקשה בעיני שיתירו חכמים לישראל להנקם ולגמול רעה ועוד דאמרי' בכתובות (דף נ.) עד שתים עשרה שנה מתגלגל אדם עם בנו מכאן ואילך יורד עמו לחייו ומאי יורד לתוך אומנותו איכא הא לייסרו ולכופו לתורה קאמר:

פלוני כפר - שהלוה ישראל ברבית:

מתמוטטים - דוק הכי עושה אלה לא ימוט הא אם נתן בנשך ימוט:

הללו מתמוטטין ועולין והללו וכו' - והכי משמע קרא כל עושה אלה לא ימוט לעולם כלומר ואם ימוט אין מוטתו מוטת עולם אבל הנותן בנשך ימוט לעולם:

צדיק גמור אינו בולע - ואע"פ שמתמוטט. עולה ואינו נבלע לעולם:

ולא לך אלא לגר - לעיל קאי ורישא דברייתא במסכת ערכין (דף ל:) בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית אדם נושא ונותן בפירות שביעית סוף מוכר מטלטליו כו' עד לא באת לידו עד שמוכר עצמו שנאמר ונמכר לך ולא לך אלא לגר:

נמכר לעבודת כוכבים - לחטוב עצים ולשאוב מים:

אמר מר - השתא מפרש מאי קשיא ליה דקאמר איני יודע מהו:

לאו אורח ארעא - שהוא מתייחד עמה:

גמירי דמיקני קני - הנקנה בעבד עברי. קונה בעבד עברי:

דתניא - דיש חילוק בין הנמכר לנכרי לנמכר לישראל:

הנרצע - בעבד עברי [הנמכר] לישראל ומת האדון קודם היובל:

אינו עובד לא את הבן ולא את הבת - שנאמר (שמות כ״א:ו׳) ועבדו לעולם ולא לבן:

והנמכר לנכרי - ילפינן בקדושין (דף יז:) וחשב עם קונהו ולא עם יורשי קונהו:

צניע לה - מוחזק צנוע הוא בעיניה שאם יקלקלו יחד לא יתפאר לגלות הדבר הלכך אסור לקנותו:

פריץ לה - ויראה היא להפקיר לו את עצמה:

לא תרבי כלבא - לא תגדל כלב שמא תקלקל עמו:

צניע לה - ובטוחה שלא יודע:

כיון דמסריך סריך מירתתא - להיות נרבעת לו:

גר תושב - שקיבל עליו לא לעבוד עבודת כוכבים ואוכל נבילות:

אל תקח מאתו כתיב - אאחיך קאי וכי כתיב גר תושב לענין וחי עמך כתיב שאתה מצווה להחיותו:

אבל אתה נעשה לו ערב - ערבו של לוה כנגד המלוה: