Bava Metzia — Daf 71a

בכדי חייו

רבינא אמר הכא בתלמידי חכמים עסקינן טעמא מאי גזור רבנן שמא ילמוד ממעשיו וכיון דתלמיד חכם הוא לא ילמוד ממעשיו

איכא דמתני לה להא דרב הונא אהא דתני רב יוסף (שמות כב, כד) אם כסף תלוה את עמי את העני עמך עמי ונכרי עמי קודם עני ועשיר עני קודם ענייך ועניי עירך ענייך קודמין עניי עירך ועניי עיר אחרת עניי עירך קודמין

אמר מר עמי ונכרי עמי קודם פשיטא אמר רב נחמן אמר לי הונא לא נצרכא דאפילו לנכרי ברבית ולישראל בחנם

תניא אמר ר' יוסי בא וראה סמיות עיניהם של מלוי ברבית אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו לחייו והם מביאין עדים ולבלר וקולמוס ודיו וכותבין וחותמין פלוני זה כפר באלהי ישראל

תניא ר' שמעון בן אלעזר אומר כל מי שיש לו מעות ומלוה אותם שלא ברבית עליו הכתוב אומר (תהלים טו, ה) כספו לא נתן בנשך ושוחד על נקי לא לקח עושה אלה לא ימוט לעולם הא למדת שכל המלוה ברבית נכסיו מתמוטטין והא קא חזינן דלא מוזפי ברבית וקא מתמוטטין אמר רבי אלעזר הללו מתמוטטין ועולין והללו מתמוטטין ואינן עולין

(חבקוק א, יג) למה תביט בוגדים תחריש כבלע רשע צדיק ממנו אמר רב הונא צדיק ממנו בולע צדיק גמור אינו בולע

תניא רבי אומר גר צדק האמור לענין מכירה וגר תושב האמור לענין רבית איני יודע מה הוא

גר צדק האמור לענין מכירה דכתיב (ויקרא כה, לט) וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך ולא לך אלא לגר שנא' (ויקרא כה, מז) לגר

ולא לגר צדק אלא לגר תושב שנא' (ויקרא כה, מז) לגר תושב משפחת גר זה הנכרי כשהוא אומר או לעקר זה הנמכר לעבודת כוכבים עצמה

אמר מר ולא לך אלא לגר שנא' לגר למימרא דגר קני עבד עברי ורמינהי אין הגר נקנה בעבד עברי ואין אשה וגר קונין עבד עברי

גר לא נקנה בעבד עברי (ויקרא כה, מא) ושב אל משפחתו בעינן והא ליכא ואין אשה וגר קונין עבד עברי אשה לאו אורח ארעא גר נמי גמירי דמקני קני דלא מקני לא קני

אמר רב נחמן בר יצחק אינו קונה ודינו כישראל אבל קונה ודינו כנכרי

דתניא הנרצע והנמכר לנכרי אינו עובד לא את הבן ולא את הבת

אמר מר ואין אשה וגר קונין עבד עברי נימא דלא כרבן שמעון בן גמליאל דתניא אשה קונה את השפחות ואינה קונה את העבדים רבן שמעון בן גמליאל אומר אף קונה את העבדים אפילו תימא רבן שמעון בן גמליאל ולא קשיא כאן בעבד עברי כאן בעבד כנעני

עבד עברי צניע לה עבד כנעני פריץ לה

אלא הא דתני רב יוסף ארמלתא לא תרבי כלבא ולא תשרי בר בי רב באושפיזא בשלמא בר בי רב צניע לה אלא כלבא כיון דמסריך בה מירתתא אמרי כיון דכי שדיא ליה אומצא מסריך בתרה אמרי אינשי משום אומצא דשדיא ליה הוא דמסריך

גר תושב האמור לענין רבית מאי היא דכתיב (ויקרא כה, לה) וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך ורמינהי לוין מהן ומלוין אותן ברבית וכן בגר תושב

אמר רב נחמן בר יצחק מי כתיב אל תקח מאתם מאתו כתיב מישראל

תנו רבנן אל תקח מאתו נשך ותרבית אבל אתה נעשה לו ערב

the [minimum] requirements of a livelihood.  Rabina said: Here [in the Mishnah] the reference is to scholars. For why did the Rabbis enact this precautionary measure?  Lest he learn of his ways.  But being a scholar, he will [certainly] not learn of his ways. Others referred this statement of R. Huna to [the teaching] which R. Joseph learnt: If thou lend money to any of my people that is poor by thee:  [this teaches, if the choice lies between] my people and a heathen, 'my people' has preference; the poor or the rich — the 'poor' takes precedence; thy poor [sc. thy relatives] and the [general] poor of thy town — thy poor come first; the poor of thy city and the poor of another town — the poor of thine own town have prior rights. The Master said: '[If the choice lies between] my people and a heathen — "my people" has preference.' But is it not obvious? — R. Nahman answered: Huna told me it means that even if [money is lent] to the heathen on interest, and to the Israelite without [the latter should take precedence]. It has been taught: R. Jose said: Come and see the blindness of usurers. If a man calls his neighbour wicked, he cherishes a deep-seated animosity against him;  whilst they bring witnesses, a notary, pen and ink, and record and attest, 'So-and-so has denied the God of Israel.' It has been taught: R. Simeon b. Eleazar said: He who has money and lends it without interest, of him Scripture writes. He that putteth not out his money to usury, nor taketh reward against the innocent. He that doeth these things shall never be moved;  thus you learn that he who does lend on interest, his wealth  dissolves.  But do we not see [people] who do not lend on interest, yet their wealth dissolves? — R. Eleazar said: The latter sink [into poverty] but re-ascend, whereas the former sink but do not re-ascend. Wherefore lookest thou upon them that deal treacherously, and holdest thy tongue when the wicked devoureth the man that is more righteous than he?  R. Huna said: 'the man that is [merely] more righteous than he,' he devoureth: but the man that is completely righteous, he cannot devour. It has been taught: Rabbi said: The righteous proselyte  who is mentioned in connection with the sale [of oneself for a slave], and the resident alien who is mentioned with reference to usury — I know not their purpose. 'The righteous proselyte who is mentioned in connection with a sale' — as it is written, And if thy brother that dwelleth with thee be waxen poor, and be sold unto thee;  and not only 'unto thee' [a Hebrew], but even to a proselyte, as it is written, [and sell himself] unto a proselyte;  and not alone to a righteous proselyte, but even to a resident alien, as it is written, to a proselyte [and] a settler;  or to a family of the proselyte — i.e., to a heathen; hence, when it is said, or to the stock etc. it must refer to one who sells himself to the service of the idol itself. Now,  the Master said: 'And not only unto thee, but even unto a proselyte,' as it is written, [and sell himself] unto a proselyte.' Are we to say that a proselyte may acquire a Hebrew slave? But the following contradicts it: A proselyte cannot be acquired as a Hebrew slave, nor may a woman or a proselyte acquire a Hebrew slave. 'A proselyte cannot be acquired as a Hebrew slave', for the verse, and he shall return unto his own family, must be applicable. which it is not [in the case of a proselyte];  'nor may a woman or a proselyte acquire a Hebrew slave' — a woman, because it is not seemly;  a proselyte, because it is a tradition that he who can be acquired can himself acquire, but he who cannot be acquired, cannot himself acquire! — R. Nahman b. Isaac said: He cannot acquire [him] under the provisions of an Israelite [owner], but may acquire [him] as a non-Israelite [master]. For it has been taught: He [sc. a Hebrew slave] whose ear is bored,  and he who is sold to a heathen, serve neither the son nor the daughter. The Master said: 'Nor may a woman or a proselyte acquire a Hebrew slave.' Must we assume that this disagrees with R. Simeon b. Gamaliel? For it has been taught: A woman may acquire female but not male slaves. R. Simeon b. Gamaliel ruled: She may acquire even male slaves! — It may agree even with R. Simeon b. Gamaliel, yet there is no difficulty: the former applies to a Hebrew slave, the latter to a Canaanite slave. A Hebrew slave she deems to be self-respecting;  whereas a Canaanite slave she deems unreservedly dissolute.  But what of that which R. Joseph learned: A widow may not breed dogs,  nor permit a scholar to live with her as a boarder? Now, [the prohibition] of a scholar is intelligible, since she deems him self-respecting; but as for a dog since it will follow her [if she commits bestiality], she will surely be afraid!  — I will tell you: since it follows her even if she merely throws it a piece of meat, that will be assumed the cause of its attachment. 'The resident alien who is mentioned with reference to usury:' — What is it? — For it is written, And if thy brother be waxen poor, and fallen in decay with thee; then thou shalt relieve him; yea, though he be a proselyte or a settler, that he may live with thee. Take thou no usury of him nor increase: but fear thy God; that thy brother may live with thee.  But the following opposes it: ONE MAY BORROW FROM AND LEND TO THEM ON INTEREST; THE SAME APPLIES TO A RESIDENT ALIEN! — R. Nahman b. Isaac replied: Is it then written, 'Take thou no usury of them'?  'of him' is written, [meaning] of an Israelite. Our Rabbis taught: Take thou no usury of him, or increase, but thou mayest become a surety for him.