תלמוד בבלי
בבא מציעא
דף כ״ד ע״א
באושפיזא - שאלוהו על אושפיזו אם קבלו בסבר פנים יפות ואמר לאו מדה טובה היא כדי שלא יקפצו בו בני אדם שאינן מהוגנין לבא תמיד עליו ויכלו את ממונו:
אגניב ליה כסא דכספא - כלי של אושפיזו היה:
בדי מחטין וצינוריות - לקמיה מפרש בדי מחטין שתולין בו מחטין:
וצינוריות - מזלגות קטנים שטוות בו זהב:
חייב להכריז - דמנין הוי סימן:
אחת אחת - בד אחת ומחרוז אחד:
שוכי - ענפים של אילן:
עלה אחד בבד אחד - במס' סוכה (דף מד:) גבי ערבה שנשרו מקצת עליה ונשתיירו בה שלשה עלין לחין ואיכא דאמרי אפילו עלה אחד בבד אחד כשירה:
ברדלס - צבוע וי"א פוטיא"ש ודרך להרוג אווזים ותרנגולים:
וכל מקום שהרבים כו' - ואפילו דבר שיש בו סימן:
פליגי רבנן עליה - בתרוייהו:
המוצא מעות - קא ס"ד צבורי מעות דקתני מתני' חייב להכריז והכא הואיל ורבים מצויין שם הרי אלו שלו שנתייאשו הבעלים:
דאזיל בתר רובא - כלומר שהולך בדין מציאה אחר טעם רבים מצויים שם:
ברוב ישראל - דסתם בתי כנסיות ישראל בהן:
במפוזרים - ורבנן היא דמודו במפוזרין דתנן מעות מפוזרין הרי אלו שלו:
כנסיות - אסיפת מקום שמתכנסים שם להתיעץ ולהוועד:
דיתבי בהו כנענים - שהן חוץ לעיר ומושיבין בה כנענים לשמור:
מצא בה אבידה - משנה היא בסדר טהרות בעיר שישראל וכנענים דרים בה במסכת מכשירין:
ותפשוט מיהא - מקצת משאלותיך דמודו רבנן ברוב כנענים ופליגי ברוב ישראל:
בטמון - דכיון דטמנו לאו אבידה היא הלכך ברוב ישראל יכריז:
שאינה עשויה לפנות - רגילים היו בעלים להניחה ימים רבים ולא לפנותה מיד:
ונמלך עליה לפנותה - מיד ועל כרחו או יטלנו או יהא הפקר להכי נקט שאינה עשויה לפנות דאי עשויה לפנות אבידה מדעת היא שהיה לו לחוש שמא יפנה:
Sefaria
בבא מציעא כ״ו. · בבא מציעא כ״ה: · סוכה מ״ד: · נזיר ל׳: · שבת קל״ו. · יבמות ק״ח.
מסורת הש״ס