תלמוד בבלי
בבא קמא
דף פ״ז ע״א
כל שאינו במכה כו' - וסומא הא אפיקתיה מדין מיתת בית דין:
כל שישנו במשפט כו' - דהא אפיקתיה מכלל ושפטו:
רב יוסף - סגי נהור הוה:
מתני' ושור אינו משלם אלא נזק - כדאמר בפ"ב (דף כו.) איש בעמיתו ולא שור בעמיתו:
ופטור מדמי ולדות - כדאמר בשור שנגח את הפרה (לעיל בבא קמא דף מב.) אנשים ולא שוורים:
מכה אביו ואמו - אין חייב עד שיעשה בהן חבורה באלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פה:):
עבד ואשה שחבלו באחרים פטורים - שאין להם מה לשלם:
נתגרשה האשה ונשתחרר העבד - וקנו נכסים:
חייבין לשלם - שהרי מתחלה הן חייבין אלא שאין להם מה לשלם שנכסי מלוג של אשה משועבדים לבעל לפירות ולירושה:
גמ' בבת קטנה של אחרים חבלה למי - גדולה ודאי דידה הויא:
[שבח נעורים לאב - דכתיב] בנעוריה בית אביה כל שבח נעורים לאביה אפי' כסף קדושין שלו:
דאי בעי מסר לה אביה למוכה שחין - דכתיב (דברים כ״ב:ט״ז) את בתי נתתי לאיש הזה אלמא בידו לתתה למי שירצה הלכך כסף קדושין נמי לאביה:
לא מצי חביל בה - דאין אדם רשאי לחבול בבתו דהא ישראלית היא ועבר על לא יוסיף פן יוסיף (דברים כ״ה:ג׳):
Sefaria
בבא מציעא י׳: · בבא קמא פ״ח. · סנהדרין פ״ו. · בְּמִדְבַּר ל״ה:כ״ד · דְּבָרִים ו׳:א׳ · קידושין ל״א. · שְׁמוֹת כ״א:כ״ב · בבא קמא פ״ט. · שְׁמוֹת כ״ב:ט״ז
מסורת הש״ס