בבא קמא

מן השבת בזמן שהעבד שלו - ולא בעבד דאחר דנותן שבתו לרבו קתני מיהת דעבד עברי שלו פטור הואיל ומעשה ידיו שלו וה"נ כיון דבתו מעשה ידיה שלו לשקול שבת דידה וקשה לרב דאמר לא זיכתה תורה לאב אלא שבח נעורים בלבד דודאי אפי' חבלות זיכתה לו:

מודה רב בשבת - דיהבינן ליה לאב:

בבנו - לא זכי ליה רחמנא מידי אבל בבתו קטנה זכי ליה:

אפי' למ"ד יכול הרב כו' - פלוגתא במסכת גיטין בפרק שני:

סחר - סבב ואכול חזור על הפתחים. ל"א סחר סבב לפתחי העיר:

דרבא בריה דרב עולא - בפ' נערה שנתפתתה (כתובות דף מג.):

להעדפה - המותר על מזונותיה:

לאבוה בעי למיתבא ליה - דמאי שנא כי חבל בהו איהו דמפטר משבת משום דסמוכין על שולחנו כי חבלי בהו אחריני נמי ליתבו ליה:

במידי דחסר ביה - ממונא כגון היכא דחבל בהו איהו דנימא ליה אנן זיל שלים:

והרי מציאה - דתנן בשנים אוחזין (ב"מ דף יב:) מציאת בנו ובתו הקטנים הרי אלו שלו ואוקימנא התם גדול וסמוך על שולחנו זהו קטן: