תלמוד בבלי
בבא קמא
דף נ״ח ע״ב
ולאסטמורי בגוה - להשמר ולהזהר בה:
היכי שיימינן - לבית סאה דמתני':
סאה בס' סאין - האי בית סאה דקתני במתני' דבשביל ערוגה אחת שמין בית סאה לאו בית סאה באנפי נפשה שיימינן דמכחישין ליה למזיק לפי שבית סאה נמכרת ביוקר לפי שמועט הוא ואינו מצוי לימכר ועני שאין ידו משגת לדמי קרקע גדולה קונה אותו ביותר מדמיו וקרחת ערוגה של קב או קביים חשיב לו לפי דמיו אלא שמין ששים סאים כמה שוין ורואין כמה דמים מגיעין לבית סאה וחוזרין ושמין כמה נפחתו דמיו בשביל קרחת ערוגה זו. וא"ת למה הוזכר בית סאה שאם היה שמין מתחלה הערוגה בששים סאין כמה היו יפין וכמה הן יפין לא היה משלם כלום שאין קרחת ערוגה קטנה ניכרת בששים סאין אבל בבית סאה ניכרת:
תרקב בששים תרקבין - שלשים סאין שמין ולא ששים דא"כ מפסדת ליה לניזק שאין קונין מצויין לששים סאין לפי שמרובין הן לאדם בינוני ומועטין הן למשופע בנכסים:
קלח בס' קלחים - מה שאכלה בס' שיעורין כמותו:
משלם דמיהן - כמו שנמכרין קב או קביים בשוק:
מאי לאו בפני עצמו - וקשיא לכולהו:
לא בששים - ולכל חד כדאית ליה:
אין שמין קב בששים קבים - אם אכלה קב אין שמים בששים קבים:
מפני שמשביח מזיק - דששים קבים אין להם מכר מפני שמרובין הן לעני ומועטין לבינוני וכל שכן לעשיר ועוד שאין קרחת קב ניכרת בששים קבים:
ולא כור בששים כורין - אכלה כור תבואה אין שמין אותה בששים כורין. מפני שפוגם מזיק. לפי שאדם המשופע בנכסים ותאב לקנות קרקע גדולה קונה אותה כשהוא מוצאה בהרבה יותר מדמיו ועוד קרחת כור גדולה היא מאד אלא כל סאה שמין בששים:
ולא כור מבעי ליה - כדקתני אין שמין קב ולא קתני בית קב:
קב בבית כור - אין קרחתו נראית:
כור - שלשים סאה:
קשבא - דקל:
אמר ליה - ריש גלותא אני ראיתי:
ותלתא תאלתא בקינא הוו - שלשה דקלים זה אצל זה:
דינא דפרסאה - שאינו דין תורה:
אם אמרו - בס' להקל על המזיק:
בנזקי ממונו - במה שאכלה בהמתו והזיקה:
יאמרו בנזקי גופו - שמזיק בעצמו בידים שקצץ לדקל:
המבכיר כרמו - שיחת וכילה:
קטמה נטיעה גרסינן - בהמה שקטמה נטיעה:
גוזרי גזירות - קונסי קנסות אדמון וחנן בן אבשלום בפרק בתרא דכתובות:
חזיז - שחת:
במשוייר שבה - רואין את הנותר לפי מה שתעלה כל ערוגה וערוגה בימי הקציר ומשלם:
כמה היתה יפה - הקרקע לימכר כשהיא עם השחת:
Sefaria
מסורת הש״ס